|
|
עמוד:13
עמליה השכל • 13 ולשער השערות, ובהמשך הטקסט למצוא את התשובות ולבדוק אם ההשערות מאוששות, או שמא הן מופרכות על בסיס הטקסט, ויש צורך לשער השערות אחרות . התנהלות כזו עם הטקסט מאפשרת לקורא במהלך הקריאה לצמצם בהדרגה את אפשרויות הפירוש של הטקסט ובסופו של דבר להגיע בדרך- כלל להחלטה מהו הפירוש המתאים ביותר ( ווהל ושלו, 1998 ) . אסטרטגיות הקריאה השונות המוקנות ללומד במהלך השיעורים הופכות אותו לקורא אקטיבי ומביאות אותו ליכולת טובה יותר ולסיכוי גדול יותר להבין את הטקסט . גם התרגילים השונים המובאים בספרנו מביאים לידי ביטוי את פיתוח יכולת הניבוי . למשל כשנלמדת תופעת ההצרכה לפועל, הלומד משער, לפי משמעות הפועל, אם הפועל מצריך משלים, ובהתאם לכך יצטרך למצוא אותו בהמשך המשפט . סוגי התרגילים בספר משקפים את הדרך המוקנית להבנת טקסט, וההוראות בהם מביאות לידי ביטוי גם את השלבים שיש לעבור בדרך להבנתו . לסיום, מרבית הפרקים מכילים טקסטים כבסיס לתופעות הלשוניות . הטקסטים ( משפט, פסקה, טקסט ) , ברמות שונות והם משמשים מסגרת התייחסות לתופעות הנלמדות באותו פרק . מטבע הדברים, היקף הטקסט ומורכבותו יעמיקו עם התקדמות הלמידה . מגוון הטקסטים המוצע בספר, כגון ידיעות עיתונאיות, מודעות, מאמרים, נאומים, אנקדוטות, וקטעים מתוך טקסטים ספרותיים, מאפשר ללומד חשיפה ללשון הערבית הכתובה לסוגיה השונים בנוסף ליישום ותרגול הנלמד . נציין, כי לחלק מן הטקסטים הוספנו שאלות שחלקן הראשון נועד למקד את הלומד בעיסוק במבנה, וחלקן השני מתמקד בתוכן, תוך הקפדה על שמירת סדר זה, שכן הבנת המבנה מובילה להבנת התוכן .
|
|