ממצאים עיקריים

עמוד:15

 מחצית מהמרואיינים התנגדו לשלם מיסים גבוהים יותר גם אם מובטח שהם ישמשו לצמצום הפערים החברתיים- כלכליים במדינה . % 37 הסכימו להצעה אבל התנו את הסכמתם בגובה תוספת המס . רק % 13 תמכו בה ללא תנאי . התמיכה בהצעה במדגם היהודים חזקה יותר בשמאל מן התמיכה במרכז ובימין .  שאלנו אם יש לחייב בחוק חברות פרטיות ליישם אצלן מדיניות של שילוב עובדים מקבוצות מוחלשות : נשים, חרדים, אנשים עם מוגבלות גופנית או נפשית, ערבים אזרחי ישראל, אנשים מעל גיל 50 . במדגם היהודים היה רוב לתומכים בחקיקה שכזו עבור כל אחת מהקבוצות . תמונה דומה התקבלה גם במדגם הערבים, חוץ מאשר כלפי קבוצת המוגבלות הנפשית — לגביה פחות מ- % 40 מן המרואיינים תמכו בחקיקת החוק .  בראש סולם המתחים בחברה הישראלית ניצב גם השנה במדגם היהודים המתח בין ימין לשמאל לעומת המתח בין יהודים לערבים, שהוגדר על ידי המרואיינים הערבים המתח העיקרי .  התפיסה הרווחת היא שמשבר הקורונה שיפר את מערכת היחסים בין יהודים לערבים בישראל, אבל השפיע לרעה על מערכות היחסים בין חרדים ללא- חרדים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה . פרק 7 : הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה בינלאומית בחנו את הציונים של מדינת ישראל ואת מקומה ביחס לשאר מדינות העולם ולמדינות OECD-ה ב- 15 מדדים בינלאומיים .  בהשוואה לשנה שעברה מקומה היחסי של ישראל השתפר ב- 5 מהמדדים ( שוויון דמוקרטי, השתתפות אזרחית, דמוקרטיה דיונית, תפקוד הממשלה, חלוקה שוויונית של משאבים ) ; חלה ירידה ב- 3 מדדים אחרים ( זכויות פוליטיות, שליטה בשחיתות, תפיסת השחיתות ) ; ובכמעט מחצית מהמדדים לא חל שום שינוי ( זכויות אזרחיות, חופש עיתונות, ייצוג ואחריותיות, השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית דמוקרטית, שלטון החוק, איכות הרגולציה ) .  התמונה המעורבת של הדמוקרטיה הישראלית עולה גם מהשוואה של ציוני השנה לציונים שקיבלה ישראל בעשור האחרון, כלומר יחסית לעצמה . מצד אחד, ב- 3 מדדי הזכויות והחירויות הדמוקרטיות הציונים השנה נמוכים מן הממוצע בעשור החולף ( בולט לרעה מדד הזכויות הפוליטיות — ירידה של 20 מקומות בתוך שנתיים ) , וכך גם ב- 2 מדדי השחיתות . מנגד, חלה עלייה ב- 2 מדדי המשילות, ב- 4 מ- 6 מדדי התהליך הדמוקרטי, וכך גם במדדי הרגולציה והחלוקה השוויונית של המשאבים .  מתוך כלל מדינות העולם ישראל נמצאת גם השנה בכל המדדים שנבחנו בחציון העליון, וב- 8 מהם אפילו ברבעון העליון . לעומת זאת, בהשוואה ל- 37 מדינות OECD-ה ישראל נמצאת השנה ברוב המדדים בתחתית הרשימה . ממצאים עיקריים 15

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא