|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 162 | מיהו טרוריסט ? צרכי בטחון המדינה על שמירת זכויות האזרח . במקרה כזה מצווה כל אזרח על- ידי הציבור כולו להקריב את חירויותיו לטובת הכלל" . 2 בשנת ,1995 כמעט 50 שנה לאחר מכן, חזר והדגיש בית המשפט העליון את האופי החריג של הסמכות הקבועה בפקודה להכריז על ארגון כ"ארגון טרוריסטי" ובכך למנוע פעילות פוליטית שאם לא כן הייתה חוקית ולגיטימית . באותה שנה ביקש בנו של מאיר כהנא לקיים עצרת לזכרו של אביו בכיכר רבין . המשטרה סירבה לבקשה — לא מפני שהייתה קיימת סכנה קונקרטית לפגיעה בשלום הציבור בעקבות האירוע, אלא בטענה שעליה למנוע מראש כל עצרת המתקיימת מטעמו של ארגון טרור מוכרז . 3 כהנא עתר נגד ההחלטה, אך בית המשפט קיבל את עמדת המשטרה . השופט זמיר, שכתב את פסק הדין, הסביר כי עצם קיומו של ארגון טרוריסטי מהווה סכנה ממשית לשלום הציבור, ועל כן "כל דבר שמסייע לארגון כזה להתקיים, לפעול ולהשפיע מהווה סכנה כזאת . אסיפה הנערכת מטעם ארגון טרוריסטי, כמו גיוס תומכים או כספים לארגון כזה, אפילו בדרך מקובלת ושקטה, עלולים להיות כפתיל הצתה הבוער עד שהוא גורם פיצוץ . התכלית של פקודת מניעת טרור היא למנוע סכנה כזאת" . 4 עם זאת, זמיר עמד על הבעייתיות העמוקה של תפיסה זו — המאפשרת מניעת פעילות פוליטית רק בשל הקשר שלה לארגון שהממשלה הכריזה עליו כארגון טרור — בדמוקרטיה ליברלית . פקודת מניעת טרור, הוא כתב, פוגעת בנשמת הדמוקרטיה, ועל כן "אין לה מקום בדמוקרטיה, אלא אם הדמוקרטיה נתונה בסכנה, וכל זמן שהיא נתונה בסכנה, ואיסורים כאלה נדרשים כדי להגן עליה מפני צר ואויב [ . . . ] לא בכדי נקבע בפקודה [ . . . ] כי היא 'לא תחול אלא בתקופה שקיים במדינה מצב של חירום [ . . . ] '" ; רק נסיבות קיצוניות יכלו להצדיק את חקיקת הפקודה, ורק נסיבות קיצוניות יכלו להצדיק את הפעלתה . 5 2 בג"ץ 48 / 16 ברון נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד א ,109 112 ( 1948 ) . 3 כך וכהנא חי ( כ"ח ) הוכרזו כארגוני טרור לפי פקודת מניעת טרור . 4 בג"ץ 95 / 6897 כהנא נ' תת – ניצב קרויזר, פ"ד מט ( 4 ) ,853 858 ( 1995 ) ( להלן : עניין כהנא ) . 5 שם, בעמ' 858— 859 .
|
|