|
|
עמוד:11
11 תקציר מהנתונים עולה כי שיעורי ההשתלבות הנמוכים בהיי-טק נובעים במידה רבה מהשיעורים הנמוכים בזכאות לתעודת לבגרות, המובילים לשיעור נמוך של אקדמאים עם מוגבלות ( אשר סיכוייהם להשתלב בהיי-טק טובים פי 3 . 2 מסיכוייהם של אנשים בעלי תעודת בגרות בלבד ) . שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב אנשים ללא מוגבלות גבוה פי 81 . 1 מהשיעור בקרב אנשים עם מוגבלות . מבחינת שיעורי ההשתלבות של אנשים עם מוגבלות בתחנות השונות המשפיעות על הסיכוי להשתלב בענפי ההיי-טק עולה שיש מתאם בין סוג המוגבלות לשיעורי ההצלחה ( בכל תחנה ) . אפשר לומר, בהכללה, שאנשים עם מוגבלות קשה בזיכרון או בריכוז, ואנשים עם קושי גדול להתלבש, עומדים לפני חסמים גדולים יותר להשתלבות בהיי-טק ( ובתעסוקה בכלל ) בהשוואה לאנשים עם מוגבלות בהליכה או בשמיעה, ושיעורי השתלבותם בשוק העבודה נמוכים במידה ניכרת גם מאלו של אנשים עם לקות ראייה קשה . ייתכן כי ממצא זה נובע מכך שבקרב אנשים עם קושי גדול בזיכרון או בריכוז ואנשים עם קושי גדול להתלבש יש שיעור גבוה יחסית של מוגבלויות קוגניטיביות בהשוואה לאנשים עם מוגבלות קשה בהליכה, בשמיעה או בראייה . כיוון שאנשים אלו הם כ- % 76 מכלל האנשים עם מוגבלות קשה נראה כי בקרבם יש פוטנציאל לא מבוטל להגדלה נוספת של שיעור המשתלבים בהיי-טק . מבחינת ההתפלגות של תעודת ההשכלה הגבוהה ביותר בקרב גברים עם מוגבלות עולה ששליש מהם כלל לא הגיעו ללימודים תיכוניים והם בעלי תעודת חטיבת ביניים או יסודי בלבד ( או ללא תעודה ) — לעומת % 15 בלבד בקרב גברים ללא מוגבלות . ייתכן כי נתון זה הוא אינדיקציה מסוימת לגבולות פוטנציאל ההשתלבות של גברים אלו ; כלומר ייתכן שהיעדר לימודים תיכוניים נובע ממגבלות קוגניטיביות או פיזיות הקשורות למוגבלות . % 40 מן הגברים עם מוגבלות למדו בתיכון, אך אינם זכאים לבגרות — וייתכן שבקרבם יש פוטנציאל להגדלת שיעורי הזכאות לתעודת בגרות ומכאן גם להשתלבות עתידית בלימודים אקדמיים . בשנתונים צעירים יותר שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב אנשים עם מוגבלות גבוהים יותר, עובדה שעשויה להעיד שבאמצעות מדיניות ממוקדת אפשר לשפר נתון זה אף יותר . כדי לברר את הסוגיה נחוצה בדיקה איכותנית מעמיקה יותר של החסמים העומדים לפני אנשים עם מוגבלות בדרך לתעודת הבגרות .
|
|