|
|
עמוד:10
הפגיעה משקפת תחילה את המאפיינים המבניים של כלכלת המדינה ערב המשבר, למשל, כמה אנשים ואילו טיפוסים וקבוצות מועסקים בכל ענף ( למשל, כמה מהעובדים בכל ענף הם בעלי רמה גבוהה של הון אנושי ספציפי, שההפרדה בינם לבין המעסיק תהיה כרוכה בעלות גבוהה לשני הצדדים ) . נוסף על כך, שונות זו מושפעת גם מהאפקטיביות של כלי המדיניות שננקטו בתגובה למשבר, וממידת התאמתם למאפיינים הייחודים של כל כלכלה . הצבעה על השוני בין הקבוצות במידת הפגיעה וביכולת ההשתקמות, ועל מקורותיו של שוני זה, חיוניים לשם אפיון האתגרים שעימם צריכה המדינה להתמודד בתקופת היציאה מהמשבר, והיא גם חלק מההיערכות למשברים עתידיים — בריאותיים, ביטחוניים ואחרים . לדוח מחקר זה שלוש מטרות עיקריות . המטרה הראשונה היא לאפיין את האוכלוסייה שהשתלבה מחדש בשוק העבודה עם היחלשות המגפה ופתיחת המשק, כלומר במחצית הראשונה של שנת ,2021 ואת האוכלוסייה שנותרה מחוץ לשוק העבודה גם בשלב הזה . המטרה השנייה היא לבחון קשרים אפשריים בין מאפייני השבים ומאפייני הנשארים לבין המדיניות שננקטה בישראל לאורך המשבר . ולבסוף, המטרה השלישית היא להצביע על המדיניות שראוי לבחון כדי להאיץ את ההשתקמות הכלכלית של פרטים ושל משקי בית, וכדי להגביר את העמידות בפני משברים עתידיים . בדוח ארבעה פרקים : בפרק 1 אנו סוקרים את הממצאים העיקריים מהספרות המחקרית ומפרסומים של גופים רשמים וממשלתיים, בישראל ובעולם, בנוגע לפיזור הפגיעה של המשבר ולהשתלבות מחדש של מפוטרי הקורונה בשוק העבודה, בפרק 2 מובאים הממצאים העיקריים של המחקר, בפרק 3 אנו מציעים סיכום קצר ומסקנות, ובפרק 4 — דנים בכמה הצעות מדיניות הרלוונטיות לטווח הקצר ולטווח הארוך . דוח מחקר 10
|
|