|
|
עמוד:14
14 עוזי בציר לזמן מה . אגב, עד היום אני משוכנע שחלק מן המחלות מהן סבל אבי לאחר מכן בכל השנים עד למועד פטירתו, נבעו לא רק מעבודה עם חומרים מסוכנים בתעשייה שבה עבד, אלא גם מהקושי שלו לקבל את המוות הפתאומי של אמי ( באמת טראומה גדולה מאוד ) . חזרתי לארץ עם לב שבור מפרידה מהחברה שאהבתי מאוד ובכלל מהחיים הטובים בניו יורק . זה מסוג המצבים שבהם אתה כבר לא יודע מה לעשות ופשוט סופג הכול . כדי לשרוד את הקושי הזה, המוח שלי כל הזמן חזר על אותן פקודות כמו אלה שנתתי לעצמי כמו ביום בו אימא שלי נהרגה : "עוזי, יש לך אחים קטנים, ואבא גם זקוק לך עכשיו . עוזי אל תיפול ! " בתחילה חשבתי שהחזרה שלי לישראל תהיה לתקופה קצרה מאוד ( הייתי ממש להוט לחזור לארצות הברית ) , אבל ככל שמצבו של אבי הידרדר והחמיר עם הזמן, הבנתי שאם זה ימשיך ככה ייגמרו לי כל החסכונות שצברתי עד כה בניו יורק, ולכן כדאי שאמצא עבודה . באותה תקופה, חברה בת של "טמבור" נכנסה לתחום חדש וחיפשה מנהל שיוכל להרים פרויקט שיווק בקנה מידה ארצי . בין ההצעות נכללה גם ההצעה שאני כתבתי עבורם - וכפי שכבר הבנתם, היה לי המון ניסיון במכירות, אז נבחרתי להוביל את הפרויקט הזה שהיה מבוסס על מכירות ישירות . מצד אחד, זה היה בדיוק מה שהייתי צריך באותו זמן - משהו שיעסיק אותי וגם יסיח את דעתי מהדאגות . מצד שני, זו הייתה תקופה עם עומסים אישיים ונפשיים גדולים מאוד . היו לא מעט ימים שבהם בין הישיבות והפעולות, הייתי מתכנס בתוכי או פורש הצידה להפסקות קצרות פשוט כדי לבכות . ממש כך, הייתי צריך לפרוק את כל ההצפות הרגשיות שעדיין היו בי מכל השינויים הפתאומיים שעברתי בתקופה קצרה מאוד . מה שהציל אותי אז היה השיטה האינטואיטיבית שפיתחתי לעצמי איך לחשוב ולפעול ( כמעין מנגנון הישרדות ) ועליה סיפרתי לכם לפני כמה פסקאות ( שהתפתחה מאז מאוד ) . כך שלמרות זאת, בסופו של דבר הצלחתי לעשות את כל המשימות הניהוליות והביצוע שלי היה הרבה מעבר למצופה וברמה גבוהה מאוד . תוך כמה חודשים הועסקו בפרויקט הזה עשרות סוכנים וההתקדמות נמשכה . התחלופה היחסית גבוהה של העובדים חייבה אותי לעשות סבבי הדרכה למועמדים חדשים בכל כמה שבועות . הסגנון האישי וגם היכולת שלי ליצור קשרים משמעותיים עם אחרים, גרמו לכך שסוכנים רבים חיבבו אותי והיו
|
|