|
עמוד:7
להכיר במעלוקות, ללהות את המאותו, לאאוו לתיאום מועיל לכולם 7 הייתה זו דווקא וושינגטון שהפעילה לחץ על ממשלו של נשיא ברית המועצות האחרון מיכאיל גורבצ׳וב לחדש את היחסים עם ישראל, והדבר אפשר ליחסי שתי המדינות להתפתח מאז באופן רב-ממדי ומאוזן . יש להודות שהמחלוקות בין רוסיה לבין ישראל לא נעלמו, אולם לאורך שלושת העשורים האחרונים נבנו באופן הדרגתי סדר יום חיובי רחב וערוצי הידברות יציבים בין שתי המדינות . אלה מאפשרים לישראל ולרוסיה לנהל דיון נוקב אך מועיל על נושאים קשים לגישור כמו הקשר הרוסי עם איראן, חזבאללה וחמאס, היריבים המרים של ישראל, כמו גם להגיע להסכמות בנושאים חשובים לשתיהן, בפרט בזירה הסורית . בעשור האחרון, המכון למחקרי ביטחון לאומי נמצא בשיח מתמשך עם מוסדות מקבילים ברוסיה ודן על אודות קשרי ישראל-רוסיה עם עמיתים במקומות אחרים בעולם . דיאלוג זה נועד להגביר את ההבנה בין הצדדים ומתקיים תוך הכרה בשונות האינטרסים, אך בה בעת בצורך להקשיב זה לזה מתוך כבוד הדדי, לחדד את העמדות ביחס לסוגיות השנויות במחלוקת ולנסות לזהות מרחבי מפגש אינטרסים, שהולכים לאיבוד ב״אזורי העיוורון״ של הגורמים הרשמיים . המכון מייחס חשיבות רבה להמשך דיאלוג כזה, בין היתר בשל רצונה של ישראל למצב את עצמה כגשר מדיני, כלכלי ותרבותי בין המעצמות, וכן ביניהן לבין מדינות האזור . קובץ המאמרים שלפנינו פורס מורכבות זו ודן בה לעומק, מבלי לטאטא את המחלוקות אל מתחת לשטיח . אולם גם בתחומים שבהם שתי המדינות חלוקות, אפשר למצוא נקודות מפגש . הקובץ מציג מבט היסטורי רב-תחומי על היחסים בין שתי המדינות ב- 74 השנים האחרונות, מאז כ״ט בנובמבר ,1947 ומציע התבוננות רטרוספקטיבית על האתגרים שניצבו לאורך זמן ועל הבחירות שנעשו . בהתבסס על אלה, המחברים ניסו להפיק לקחים רלוונטיים לעת הנוכחית ולהציע רעיונות לכיוונים עתידיים בפיתוח היחסים . הקובץ פורס מארג מורכב של נושאים וסוגיות : הקשרים בין הקהילה היהודית ברוסיה לבין כמיליון אזרחי ישראל, שעלו מברית המועצות לשעבר או נולדו למשפחות של עולים לשעבר ; המורשת המשותפת ביחס לקהילות היהודיות במזרח אירופה, לתקופת השואה ולמלחמת העולם השנייה ; הקשרים הכלכליים, שלאורך שנים התאפיינו בדינמיקה מעניינת של תחרות ושיתופי פעולה ; הקשרים המדיניים הדו-צדדיים במספר זירות במזרח התיכון ; וההתנהלות בעידן חזרתה של התחרות בין המעצמות למוקד היחסים הבינלאומיים . מטרתו של הקובץ, וכן של המתכונת שבמסגרתה הוא נכתב ומתפרסם, הם תמצית של מה שאנחנו מנסים לקדם במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי ( INSS ) . זהו פרויקט משותף עם אוניברסיטת MGIMO במוסקבה, המובילה בתחומה ברוסיה, שנכתב על ידי חוקרים מישראל, מרוסיה ומארצות הברית . כל אחד כתב בשפתו ואנו מפרסמים את הקובץ בשלוש שפות, במטרה לחשוף את הקוראים ואת קהילת המומחים לזוויות התבוננות שונות על אותן הסוגיות . ניתוחים מעמיקים של סוגיות מורכבות, השלובים בהמלצות מדיניות, הם מחומרי הבסיס החיוניים לתהליך קבלת החלטות איכותיות על ידי הדרגים המדיניים במוסקבה, בירושלים, בוושינגטון ובמקומות נוספים .
|
|