|
עמוד:11
מבוא 11 אור על העדפתו את חיי החלום על פני המציאות . חבריו החלוּמים, ההטרונימים, הם חלק אינטגרלי מחייו הדמיוניים, ולכן ההצבעה על הסיבות לבחירה בחיי החלום היא ממילא גם הסבר לתפקידם של ההטרונימים בחיי היוצר . בחלקו השני של הפרק עיקר העיסוק הוא במשמעות החלום בכתבי פסואה . התברר לי שלמילה “חלום“ בכתבים יש מספר משמעויות שאינן עולות בהכרח בקנה אחד זו עם זו . חרף נטייתו לפילוסופיה לא הקפיד פסואה על טרמינולוגיה, ולא פעם מילה אחת משמשת אותו לתיאור מגוון תופעות ( למשל, המילה “חיים“ ) . אחד הקשיים העומד בפני החפץ להבין את דבריו היא בירור כוונת המושג בכל אחת מהיקרויותיו . כתיבה על פסואה לאו מילתא זוטרתא היא, בראש ובראשונה משום שכחגבים היינו לעומתו . אין תחליף לקריאה בכתבי היוצר עצמו . כבר בהעדפת נושאים מסוימים על פני אחרים קיימת הטיה הפוגמת בתיאור המכלול . זאת ועוד : לכל אחד מהעניינים הנדונים בספר ניתן להביא מובאות אין-מספר, והבחירה קשה ולפרקים גם שרירותית . “כתיבה על“ היא לעולם חלקית . מצאתי נחמה לעצמי בלקח העולה ממשלו של הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס 2 נהוג לחשוב שככל שמפה מפורטת יותר, כך היא מייצגתעל המפה . את המציאות ביתר דיוק . במשלו של בורחס ציירו הקרטוגרפים מפה מפורטת שמידותיה כמידות הקיסרות, מפה שקנה המידה שלה הוא 1 : 1 . מפה כזאת היא בגדר שכפול המציאות ותו לא . תפקידי הייצוג להגביר את ההבנה ואת ההתמצאות בשטח אינם יכולים להתקיים במקרה כזה . נהפוך הוא : מפה כזאת מסתירה את המיוצג בה ומעלימה אותו . הרצון להאיר מציאות מסוימת מחייב דווקא פסיחה על תיאורה המלא . אימצתי אפוא בחדווה את פרדוקס הפירוט של בורחס . מכיוון 2 ר' מאמרו של דויד הד על המפה .
|
|