|
|
עמוד:10
10 יצחק דהן יושבי הארץ המוסלמים והן עם בית המלוכה . קשר זה נמשך בארץ היעד החדשה, פרט למדינת ישראל . רוב שנותיי, מ- 1975 ועד ,2015 עבדתי עם קהילות יהודיות בכלל ועם קהילות יהודיות מרוקאיות בצרפת ובקנדה בפרט . כיליד מרוקו שעלה לישראל, תמהתי על יכולתם של המהגרים להתערות בארץ היעד ועם זאת להצליח לשמר את מורשתם ואת תרבותם בארץ זו . רבות נכתב על 260,000 היהודים ממרוקו שעלו לישראל במחצית השנייה של המאה ה- 20 . סוציולוגים והיסטוריונים כאייזנשטט, ליסק, דשן, שוקד, סעדון, לסקר, צור ועוד, דנו במחקריהם בקהילה זו מנקודת מבט סוציולוגית-אנתרופולוגית והתמקדו בעיקר בהיבטים חברתיים, כלכליים, חינוכים ותרבותיים . מאחר שהמחקר בתחום ההגירה ממרוקו לארצות המערב מועט, בחרתי להתחקות אחר מאה אלף יהודי מרוקו שהעדיפו להגר לארצות המערב על פני הגירה למדינת ישראל . ההיכרות מקרוב של קהילה זו, על תרבותה ומורשתה, וכן ההיכרות עם מנהיגיה ועם מובילי דעת הקהל בקרבה, הקלו על כניסתי לשדה מחקר זה . כך התאפשר לי להתמקד הן בקהילות החדשות שיצרו המהגרים בארצות המערב והן בחקר הכלים והדרכים שבהם חיזקו המהגרים את זהותם הקולקטיבית על מרכיביה השונים . ספר זה מיועד למתעניינים ולחוקרים העוסקים בהגירה, בזהות ובטרנס-לאומיות של קבוצות אתניות שהיגרו מהמזרח למערב . אני רוצה להודות לכל אלה שסייעו בידי להביא ספר זה לגמר . חבריי בעולם האקדמי, פרופ' ניסים ליאון, פרופ' הרב משה עמר, ד"ר אבי פיקאר וד"ר אביעד מורנו . הערכתי נתונה גם לאיש הציבור, ד"ר יואל מרגי, ולמנהיגים הרוחניים, הרב ד"ר מואיז אוחנה, הרב ד"ר יצחק דיין והרב ד"ר אברהם גיגי, אשר עצותיהם העניקו תרומה חשובה לספר . תודה מיוחדת לפרופ' לילך לב-ארי
|
|