|
|
עמוד:13
13 א נ י מ ש ו ג ע ? איך לומר זאת ? איך להסביר את עצמי ? איך לבטא את הדבר המאוס והבלתי מובן הזה ? הנה כך נודע לי הדבר . ערב אחד, כבר אמרתי לכם, ערב אחד, כששבה הביתה מטיול רכיבה ארוך, היא נפלה, הלחיים אדומות, החזה מתנשף, הרגליים דואבות, העיניים דוויות ; היא ישבה על כיסא נמוך, מולי . כבר ראיתיה כך ! היא אהבה ! לא יכולתי לטעות ! אזי, אבוד עשתונות, כדי לא להתבונן בה עוד, פניתי לעבר החלון וראיתי משרת מוביל במושכה אל האורווה את סוסה הגדול, שהתקומם . גם היא עקבה בעיניה אחר בעל החיים הלהוט והמקפץ . ואז, כאשר נעלם, נרדמה לפתע . הרהרתי כל הלילה ; ונדמה לי שאני חודר לתעלומות שמעולם לא ניחשתי את דבר קיומן . מי ירד אי פעם לחקר סטיותיה של חושניות הנשים ? מי יבין את גחמותיהן הבלתי מתקבלות על הדעת ואת השְׂבָּעתן המוזרה של פנטזיות מוזרות מכל שאפשר להעלות על הדעת ? מדי בוקר, עם שחר, היא הייתה יוצאת בדהרה במישורים וביערות ; ובכל פעם שבה מותשת, כמו אחרי שכרון אהבה . הבנתי ! קינאתי עכשיו בסוס העצבני והדוהר ; קינאתי ברוח שליטפה את פניה כאשר דהרה ברכיבה מטורפת ; קינאתי בעלים
|
|