|
|
עמוד:14
14 מבוא לטקסטים שבהם היכולת לדמיין מציאות אחרת, או האפשרות לברוח למרחב מדומיין, הם הכוח המניע את המחברות והמחברים לגבור על מכשולים המוערמים בדרכם שוב ושוב . בשער החמישי, "מרחב מיטיב", טקסטים החושפים את פניה המגוונת של התמיכה ואת עוצמת החיוניות שלה, בין אם זו תמיכה של קבוצת השווים, בין אם זו תמיכה של מרצות ומרצים באקדמיה, ובין אם של מסגרות חוץ – אקדמיות, כגון קרן אייסף . בשער החותם את האסופה, "מרחב לנשום בו", מופיעות רשימות שבהן החוויה המעצבת של היות דור ראשון היתרגמה לרצון לפעול לשינוי המציאות האקדמית, וכמוה החוץ – אקדמית, אם באמצעות פעולה ליצירה של מסגרות תמיכה לבני דור ראשון באקדמיה, ואם באמצעות הוראה אקדמית המכירה בקטגוריה זו, ובהכרח להתייחס אליה בשיטות ההוראה ובתכני הלימוד . אסופה זו, הראשונה מסוגה בישראל בשפה העברית, גם מעלה בהכרח שורה של שאלות וסוגיות שיש לתת עליהן את הדעת . השאלה הראשונה נוגעת לעצם התקפות של הקטגוריה "דור ראשון" . אמנם האסופה מעידה בבירור על חוויות משותפות, שאותן חולקים בנות ובני הדור הראשון להשכלה אקדמית, תמונה הנתמכת גם במחקר שנעשה בעיקר מחוץ לישראל עד כה — אך האם מי שמוגדרים רשמית כדור ראשון הם אכן בהכרח תמיד כאלה ? למשל, האם מי שגדלו במשפחות שהמיקום החברתי – כלכלי או המרחבי שלהן לא היה בשוליים, נחשבים לדור ראשון ואפשר לקבצם עם מי שמקורם בקבוצות מיעוט מודרות ומופלות בחברה הישראלית ? או האם מי שגדלו בבתים שבהם שלטה מסורת של למדנות מסוג אחר, למשל דתית, נחשבים גם הם לדור ראשון ? לבטים אלה ואחרים נוכחים גם בחלק מהטקסטים באסופה זו . סוגיות נוספות עולות ביחס להקשר הדורי, ההיסטורי, והגיאוגרפי של המושג "דור ראשון" : האם מי שהיו דור ראשון בתקופה שבה מעטים בלבד רכשו השכלה אקדמית יכולים להיכלל באותה הקטגוריה עם מי שחיים
|
|