|
עמוד:13
רעשי המודרניות 13 תיאורטית הנשענת , בין השאר , על הבחנה בין " סאונד אמריקאי " לבין " סאונד אירופי ", דומה שגם במקרה זה עדיין נפקד מקומה של ההיסטוריה הגרמנית מתחום ה " שמע היסטוריה " . אנו נבקש למלא את החלל באמצעות ההתמקדות בהיסטוריה הקולית והשמיעתית של גרמניה במחצית הראשונה של המאה ה – ,20 תוך כדי ניסיון לחבר בין מרכזיותה של ההיסטוריה הגרמנית בעיצוב ההיסטוריה האירופית לבין הניסיון לראות בנוף הקולי ובהשתנותו גילויים מוחשיים ובני מדידה של תהליך זה . יתרה מזאת , הצורך ההיסטורי לכתוב על " קולותיה ושמיעתה של גרמניה " מקבל משנה תוקף דווקא לנוכח מיעוט הכתיבה בנושא בשיח הגרמני . בהקשר זה מתקבל הרושם שרוב המחקרים שעסקו בתפישה שמיעתית בשיח הגרמני התמקדו ברובם בשאלות פיזיקליות 15 ובתחום הפסיכו – אקוסטיקה . כאשר נעשה ניסיון לבחון את ההיסטוריה התרבותית של הקול ושמיעתו בגרמניה בתקופה הנדונה , במקרים רבים נסוב הדיון סביב ניתוח ההיסטוריה המבנית והארגונית של אמצעי הייצוג החזותיים והקוליים ברפובליקת ויימאר וברייך השלישי כתחום ידע המשיק למה שההיסטוריון והתיאורטיקן 16 של התקשורת הנס פרדריק דאל ) Dahl ( הגדיר כ " היסטוריה של מדיה " . מבין המחקרים שביקשו לעסוק דווקא במימד החווייתי של " היסטוריה של קומוניקציה ", ולאו דווקא של ארגוניה , בולטים לטובה בשיח הגרמני מחקריהם של לֶנק , מרסולק ופיהרר ) Lenk, Führer, Marßolek ( . מחקרים אלה ביקשו , בין השאר , להתמקד בממד החווייתי של התפתחות הרדיו והתקשורת בתקופת רפובליקת ויימאר , ברייך השלישי וברפובליקה הדמוקרטית הגרמנית 17 כהיסטוריה של מאזינים . אולם גם במקרה זה עדיין מתקבל הרושם שההתמקדות בהיבט התקשורתי של השמיעה מקשה לעתים לבחון את ההיסטוריה של התפישה השמיעתית בגרמניה כהיסטוריה רבת – מופעים של נוף קולי שאינו נשען בהכרח על אמצעי 18 אנו נבקש גם במקרההייצוג המסורתיים דוגמת תקשורת , אמנות ומוזיקה . זה למלא את החלל באמצעות ההתמקדות ברעשיו ובקולותיו של הנוף הקולי הטכנולוגי כאירועי שמע היסטורי . הטעם לכך נעוץ בעובדה שההתמקדות בקולותיה וברעשיה של הטכנולוגיה מציעה אפשרות לעגן את השתנותו החומרית של הנוף הקולי בגרמניה בגורם אנושי והיסטורי בר הוכחה . הגבלת הדיון לנופיה הקוליים של הטכנולוגיה מאפשרת גם להרחיב את חקר ההיסטוריה של השמיעה בגרמניה אל מעבר לעיסוק הישיר בהשפעותיהם של
|
|