ייצוג חזותי, חיילות ו'מיליטריזם אזרחי' בישראל

עמוד:12

חוה ברונפלד – שטיין 12 זה היה — ] . . . [ ככרטיס קולנוע בלי תור, כטיפת – יי"ש לשומר בליל כפור ] . . . [ כעוגת – קרם מתוקה לזולל, כזוג משקפיים לפוזל ] . . . [ עת הגיעו בנות לבסיס ! הן הגיעו בשיירה, בחן גנדרני, כל אחת כאומרת : הנה אני השמנמונת הנה אני השחרחורת ואני הקטנטונת יפה . — — — כן ; חבורה רועשת, סואנת, גועשת, על לשון חרבה – נטף עסיס ; בנות בנות בבסיס ! ] . . . [ — — המ"ם מאי – שם שלח ספר עבה, גדל כרס : "כיצד למזג בין שני המינים, בלי שהמחלקה — תגיע להרס ] . . . [ במחנה 1948 . 06 . 03 : 13 האיור והשיר פורסמו עוד טרם הדיון בכנסת על גיוסן של נשים . הם מספקים מטפורות בעלות גוון ארוטי ומשרטטים את שיתופן של נשים – חיילות כמקור אפשרי להתענגות . הבסיס הצבאי מצויר כמרחב של מתח סמוי וגלוי בין סדר ומשמעת להנאות עין וגוף . ב – 5 בספטמבר 1949 הסתיים בכנסת הראשונה הדיון באישור הצעת החוק "חוק שירות ביטחון, התש"ט - 9491" . החוק היווה את הבסיס המשפטי לתופעה יוצאת הדופן לזמנה : גיוס חובה לנשים ולגברים מעל גיל 18 . נוכחותן של נשים בארגון צבאי תחת חוק מדינה ומיצובן על פי תיקון החוק ב – 1951 בשולי המוסד הצבאי ו"על סף" האזרחי, היו מרכיב מרכזי בעיצוב אופיו המיוחד של

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר