|
|
עמוד:14
14 שני נרדימון | תומר עינת עיסוקה, בשיח המשפטי ביחס אליו, במערכות היחסים המתקיימות בינה לבין לקוחותיה ובטכניקות שבהן היא משתמשת על מנת לפתות אותם, באופן תפיסתה את מקצועה וביחסי הכוח בין 2 מיניותה לבין העיסוק בחשפנות . בנוסף, לנוכח ההכרה האקדמית בקשר השכיח בין חשפנות ( בדגש על חשפנות-מועדונים ) לבין התנהגויות סוטות ואנטי- חברתיות אחרות כמו זנות ושימוש לרעה בסמים, עסקו מחקרים מסוימים גם בניתוח ההיבטים החברתיים-תרבותיים של העיסוק המדובר ( 1998 Hanna, ) . בהכללה גורפת, ומבלי להיכנס לניואנסים ולניתוחים נקודתיים של מחקר כזה או אחר, מרביתן המוחלט של הפרשנויות התיאורטיות הניתנות למכלול הסוגיות הנ"ל הן בעלות אוריינטציה פמיניסטית ( 2016 Jackson, ) , והן נחלקות לשתי קבוצות מרכזיות : ( א ) פרשנות פמיניסטית-רדיקלית הטוענת שחשפנות בפרט ותעשיית המין בכלל תורמות להחפצה ( אובייקטיביזציה ) מתמשכת של נשים ( באופן כללי ולא רק של אלו העובדות בהן ) ולפגיעה קשה בהן בתחום הכלכלי, החברתי, הרגשי והנפשי, ומשום כך יש לחסלן ( 2010 Colosi, ) ; ( ב ) פרשנות פמיניסטית-ליברלית הטוענת שחשפניות ועובדות בתעשיית המין תורמות באופן אקטיבי למערכת ניצול חברתית פטריארכלית הסוחרת במיניותן, אך בד- בבד, לנוכח בחירתן לעסוק בתחומי עיסוק אלו ולנצל את מיניותן לצרכים פיננסיים, קיימת חובה להרחיב את זכויותיהן ולהגביר את כוחן בהם באמצעות איגודים מקצועיים ורגולציה מגוננת מוגברת ( 2014 Silcock, ) . מעניין לציין שלצד פרשנויות קונפליקטואליות אלה בכל הנוגע למקצוע החשפנות, להשלכותיו ולאופן ההתנהלות עמו, מבקרים 2 . Barton , 2007 ; Carter and Stringer , 2014 ; Decker et al . , 2014 ; Deshotels et al . , 2011
|
|