|
|
עמוד:13
13 ספר הצילום התיעודי ( Sampsell ) "אינטלקטואלים רדיקליים מקומיים", או "ניו-דילרים רדיקלים", שכן חלקם מילאו תפקידים בממשלתו של פרנקלין 5 דלאנו רוזוולט ( Roosevelt ) . הגדרה מוקדמת יותר, אשר מתאימה גם היא באופן כללי לתיאור הפרופיל האידיאולוגי של יוצרי הספרים, אפשר למצוא בהצעתו של ריצ'רד רורטי ( Rorty ) להשתמש במונח "שמאל- רפורמיסטי" כמכסה את "כל האמריקאים שבין 1900 - 1964 נאבקו בתוך המסגרות של הדמוקרטיה החוקתית על מנת להגן על החלש מפני החזק" ; מונח זה כלל "רבים שקראו לעצמם 'קומוניסטים' ו'סוציאליסטים', ואנשים רבים שמעולם לא חלמו לקרוא לעצמם כך או כך" . מתאים לאפיונם גם הביטוי "ליברלים עצמאים", שבו משתמש אלאן לאוסון ( Lawson ) להגדרת דמויות שייצגו באותה תקופה כיוונים עצמאיים שנעו בין מרקסיזם מאורגן לבין הניו-דיל וששאפו להחליף את הסדר הקפיטליסטי בחברה המאורגנת באופן 6 קואופרטיבי יותר . יוצרי ספרי הצילום התיעודיים הביקורתיים היו אפוא דמויות בעלות רגישות חברתית גבוהה שפעלו במסגרת הניו-דיל, או היו תומכות ביקורתיות חיצוניות לניו-דיל . עמדתם לא ביטלה את רעיונותיו ומדיניותו, אולם הצביעה ומחתה על כשלים הקיימים בו ובחברה ובתרבות האמריקאית ככלל ; חלקם תמכו ברפורמה וחלקם היו בעלי רעיונות ביקורתיים רדיקליים יותר ביחס למערכת הקפיטליסטית וביחס לסוגיות חברתיות משמעותיות נוספות, כמו אפליה על רקע גזעי . רוב מחברי הספרים, ואף חלק מהצלמים שעבדו עמם, עסקו בנושאים חברתיים גם לאחר תקופת השפל 7 הכלכלי . הספרים נוצרו, כאמור, בהסכמה ובשיתוף פעולה עם סטרייקר ורוסקאם, אולם חשוב לציין שהם היו כולם פרויקטים עצמאיים . מתוקף עובדה זו, יוצריהם היו חופשיים לבטא עמדות ביקורתיות חריפות ורעיונות חברתיים רדיקליים מאלה שאפשרו הן הזירה
|
|