טביעות האצבע של העתיד פתח דבר מאת מיכאל ספרד

עמוד:10

עובד ארכיון 10 התגוררו מאות-אלפי פלסטינים . ידעתי שהם שם, המואזין השמיע קולו לפנות כל בוקר, בשבתות כשנתקענו בלי לחם קנינו פיתות במאפייה הפלסטינית של משפחת נשאשיבי . אבל לא ראיתי אותם . הם היו רקע מבולבל ולא חשוב . המעיינים באלבום התמונות המשפחתי שלנו לא ימצאו תמונה אחת שהרקע שלה הוא שכונת שייח ג׳ראח . האם הארכיון הצילומי של משפחתי מייצג מציאות ? המחדל שלו ממחיש את הפילוסופיה הצילומית הקרצמנית . שייח ג׳ראח הפלסטינית לא צולמה כי היא “לא חשובה״, כי אין לה מקום בסיפור הרשמי . הקביעה הזאת היא המעשה הפוליטי שקרצמן מתקומם נגדו . האקטיביזם שלו נעשה על-ידי ערעור סולם החשיבות הרשמי, המערכתי, הממסדי . הוא מחזיר את הצריף הרעוע של המשפחה הבדואית שעומד להיהרס ואומר שהוא חשוב . הוא מחזיר למפות את מה שנמחק מהן כחלק ממאבק למחיקת תרבות וקהילה ואומר שהן חשובות . והוא דורש מאיתנו להביט בכל אלו ולדעת . עו״ד מיכאל ספרד מתמחה במשפט זכויות האדם

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר