|
|
עמוד:13
13 בשנת 2008 ערכה זאבה זבידוב ספר שהוקדש לחלוצי דגניה ב', 7 ובו פרק שהוקדש למישה רייטר הרכבי, שכותרתו "הבחור שרקד בכפכפים על גדות הכינרת" . הוא נולד ב- 1903 בעיירה בפלח אומן שבאוקראינה, והגיע לפלשתינה-א"י בשנת 1922 . שנה לאחר מכן הצטרף לאחותו הגדולה ממנו בלה רוזנפלד, ממקימות דגניה ב' . בשנותיו הראשונות עבד בבניין, לאחר מכן עבד שנים ארוכות ברפת, ולבסוף הקדיש את ימיו במסירות לקליטת עולים באולפן לעברית . רייטר-הרכבי מת ב- 1961 , והוא בן חמישים ושמונה, כנראה ממחלת לב . בספר מובאים חלק מדברי הסופדים לו, ומהם עולה תמונתו של אדם אהוב על כל סביבותיו, מלא קשב ובעל קסם רב ולב רחום . בתו הבכורה אביגיל, שהלכה לעולמה ב- 2018 , סיפרה שמעולם לא הרים על בנותיו קול או יד ושתמיד עמד לצידן, שלא כדרכם של מבוגרים אחרים . בספר מופיע עותק של מכתב ששלח להן לירושלים בשנת מותו, ובו הודה לחדוה על מכתביה היפים ועל הנחמה שהם מביאים לו, והתגאה בהישגיהן בספורט, שעליהם קרא בעיתון, בכותרת : "הכירו את בנות ירושלים" . באחד מהספדיו נכתב כי אף שהגורל התאכזר אליו והוא לא שבע נחת — אולי הרמז היחיד לקשיים שחייו הערימו עליו — הוא שמר תמיד על אופטימיות ושמחה . ייתכן שאחד הקשיים שחווה היה עזיבתה המוקדמת של רעייתו את דגניה ב' . אלן רגינה רוטשילד, ילידת גרמניה, עשתה מאמצים גדולים להתערות בחברת המקום, כך כתבה בתה אביגיל . היא התעקשה ללמוד עברית על בוריה, ולמרות הרקע התרבותי העשיר שהגיעה ממנו, ולמרות אנינותה בכל הנוגע לספרות, לאומנות ולמוזיקה, לא בחלה בשום עבודה, וביקשה להצטיין גם בניקוי וחיטוי השירותים הציבוריים . מאמציה של אלן, שמיד בהגיעה לקיבוץ ציידו אותה בשם המקומי מלכה, עלו בתוהו, והיא עזבה את דגניה ב' חודשים ספורים לאחר שחדוה, בתהּהצעירה, נולדה . 7 זאבה זבידוב, עורכת, אנשי התלם הארוך : סיפורם של חלוצים בארץ ישראל ( ירושלים : הוצאה עצמית, 2008 ) .
|
|