|
|
עמוד:14
חנוך בן-פזי 14 "אז איך מתחילים לחשוב ? " שואל פיליפ נמו את עמנואל לוינס בשיחות שהוא מקיים אתו כדי להנגיש את הפילוסופיה שלו לקהל הרחב . תשובתו של לוינס כוללת בתוכה את הרבדים החשובים שהעסיקו אותו ושיעסיקו גם אותנו בחיבור הזה, על אודות מה שקשור לפרשנות, על אודות מה שקודם למחשבה, על אודות מה שקודם למילים, ועל אודות מה שכבר נכנס לשיח הכתוב, ובסופו של דבר לקיום האנושי החי : החשיבה מתחילה מן הסתם בזעזועים או בגישושים שאפילו אין יודעים לתת להם ביטוי מילולי : פרידה, מראה אלים, התוועדות פתאומית לחדגוניות הזמן . ברם, מקריאת ספרים, לא בהכרח ספרים פילוסופיים, הופכים זעזועים בראשיתיים אלה לשאלות ולבעיות ומעוררים את המחשבה . ייתכן שהספרויות הלאומיות ממלאות כאן תפקיד חשוב מאוד, לא משום שלומדים בהן מילים, אלא משום שחיים שבהן את "החיים האמיתיים שאינם בנמצא", אלא שהללו דווקא אינם אוטופיים עוד . אני חושב שמחמת הפחד הגדול מפני כל מה שקשור לספרים, אין מעריכים כראוי את היחס ה"אונוטולוגי" של האנושי אל הספר, שכן רואים בספר כעין מקור למידע או כעין "כלי" ללמידה או טקסט לימודי . אך לאמיתו של דבר הוא כעין אופן של היותנו . אכן, לקרוא פירושו לעמוד מעל הריאליזם — או הפוליטיקה — של דאגתנו לעצמנו, אך בלי להגיע תוך כדי כך לכוונות הטובות של נפשותינו היפות ולא לאידיאל הנורמטיבי של 1 מה ש"צריך להיות" . במובן הזה נחשב המקרא בעייני הספר בה' הידיעה . הספר הזה מבקש לדון במשמעות המוסרית של פעולת הפרשנות . אין הכוונה רק לעצם הזכות של האדם לפרש, וגם לא לחשיבותה של הפרשנות בהיותה מתווכת ספר כלפי קורא חדש, אלא באשר לאופיה המיוחד של הפרשנות כחלק מהשדה של האתיקה . לרצות לפרש — משמעו לתת כבוד לאדם שלו אתה מקשיב, משמעו להעריך את הטקסט שאתה קורא, משמעו גם לרצות לחלוק את ההבנה שלך עם החברה הסובבת אותך . תורת הפרשנות כמו שנבקש להציגה כאן אינה שיח מנוכר של חוקרים על דרכי הידע ועל דרכי המחקר המדעי . תורת הפרשנות כמו שהיא מוצגת כאן היא חלק מהמוטיבציה של האדם לחיות חיים ראויים ומוסריים . 1 . עמנואל לוינס ( בתשובה לפיליפ נמו ) , אתיקה והאינסופי — שיחות עם פיליפ נמו , תרגום : אפרים מאיר ושמואל ראם, ירושלים : י"ל מאגנס, ,1996 עמ' 35 .
|
|