|
|
עמוד:13
13 הכול מלא אלים התהוותו של עולם אנושי פנימי, שהגיע לגיבושו העמוק בטרגדיות היווניות, כמסמנת את התמעטותה של החשיבה המיתית ואת התהוותה של תפיסה היסטורית-סיבתית . בד בבד עם התעצמותה של הדת הדלפית, אשר באה לידי ביטוי בכתובת "דע את עצמך", הופנתה ההתבוננות מהעולם השוקק, הצבעוני, המטמורפי, אל הקונפליקט וההתמודדות הפסיכולוגית-חברתית . בהדרגה שוברת לב נעלמו מהעולם נישואיהם של אלים עם בני אדם וגלגולי צורות קיום . דור אחד בלבד לפני הֶקטור גיבור טרויה, נחטף דודו גנימד אל האולימפוס בידי זאוס . אבל הקטור, אשר מקיים אמנם דיאלוג עם זאוס, גורלו כבר אנושי לחלוטין . אדיפוס, נינו של קדמוס שהפך לנחש, מעוצב אף הוא כבעל גורל אנושי רצוף שאלות קיומיות . האלים קובעים את גורלו, אך אין הם מסייעים לו עוד בדרך הקשה אל היוודעות פנימית וידיעת עצמו . אבל, כשכבה קמאית בתוכנו, עדיין מצויה המטמורפוזה כעקרון קיום . שאם לא כן, מדוע נוגעת ללבנו פריחתה של כלנית, ומדוע אנו חווים בגופנו את התנודדותו של עורב על קצה הברוש ברוח ? מדוע אנו חשים שאלה צורות חיים המגלמות דבר מה בתוכנו, שיש בנו כל כך הרבה "אניים", המשתקפים בסביבתנו ? מדוע ברי לנו, גם אם איננו עוסקים בכך בחיינו המודעים, שהאבולוציה ( המונח המדעי ל"מטמורפוזה", לעניות דעתי ) מתקיימת בכל אחד ואחד מאתנו, ושברגעי חסד איננו מרגישים חציצה בינינו לצורות קיום "נחותות" מאתנו, כפי שאומר המשורר דויד המלך : "וַאֲנִי בַעַר וְלֹא 4 ומדוע עדיין מרגש אותנו, גדולים אֵדָע / בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ" . כקטנים, גלגולו של צפרדע לנסיך ? בעולם מיתי זה אנו חופשיים מהדיכוטומיה המערבית, הכופה עלינו לבחור באחת משתי אפשרויות כאשר הן סותרות לוגית זו 4 . תהלים עג 22 .
|
|