|
|
עמוד:13
אלימויות 13 העבודה השוהים בישראל, ושוני בתפיסות חברתיות-כלכליות בעקבות הפיכת ישראל ממדינת רווחה סוציאליסטית למדינה קפיטליסטית . קונפליקטים אלה מאיישים את הספרות הישראלית, ועמם מתמודדות הדמויות השונות . המתחים הללו לובשים פעמים רבות אופי אלים, שכן הספרות הישראלית מרבה להציג את אלימותה של ההגמוניה נגד ה"אחר" על שלל גווניו - מיני, מגדרי, לאומי ועדתי . זו באה לידי ביטוי בדרכים ישירות ועקיפות . מציאות החיים רדופת הקשיים בישראל הולידה שם קוד - "המצב הישראלי" - המתאר את מכלול הקשיים העומדים לפני האדם הישראלי . קריאה בתמת האלימות המלווה את הספרות העברית החדשה חושפת את "יסוד החיבורים" המאפיין את הפמיניזם הרדיקלי, שכן היסוד הזה מחדד את הקשר שבין דיכוי אחד למשנהו, ומאיר את ההסדרים ההגמוניים המנשלים ומנחשלים אוכלוסיות בשביל להנציח את המצב הקיים . תפיסת החיבורים מנביעה יצירות העוסקות באלימויות, כלומר מציגות אלימות המופנית בה בעת כלפי כמה אוכלוסיות . ברומנים דולי סיטי ( 1992 ) ו טקסטיל ( 2006 ) מתארת אורלי קסטל- בלום את חרדותיהן של אמהות ישראליות : הראשונה, חרדה מהרגע שבנה יתגייס לצה"ל ויהיה חלק מהקונפליקט רב השנים בין הישראלים לפלסטינים, ואילו השנייה מתמודדת עם שירותו הקרבי של בנה כצלף . האלימות הנוכחת בספֵרה הציבורית מחלחלת אל הבית הישראלי, משבשת את סדריו ומונעת אפשרות לקיים מערכות יחסים בין-אנושיות תקינות . המפנה - פרשת כרמלה בוחבוט אך לא רק ההצלבה בין המצב הביטחוני לפני החברה הישראלית מעודדת את הצגתה החוזרת ונשנית של האלימות . ב- 1994 נחשפה בראשונה בישראל פרשת כרמלה בוחבוט, שבה הרגה בוחבוט את בעלה ( 94 / 2 / 18 ) לאחר 24 שנות התעללות . בוחבוט הייתה האישה הישראלית הראשונה שהרגה את בעלה עקב התעללות נמשכת, והפרשה קיבלה סיקור חסר תקדים . מיד לאחר פרסום הפרשה התקדימית פורסמו כמה רומנים שהציגו אישה הרוצחת את בן-זוגה המתעלל, ביניהם עד שיעלה עמוד השחר של אהרן אפלפלד ( 1995 ) , ו עכשיו זה כתוב של אילנה ברנשטיין ( 2008 ) . גם יצירות אחרות עסקו ברציחות על רקע התעללות מינית, לדוגמה הנובלה "סדומאל" של לאה איני ( 2001 ) , המתארת את רציחתה של אם שלא מנעה מהאב להתעלל מינית בבתו, ו לילי לה טיגרס של אלונה קמחי ( 2004 ) , רומן המתאר אישה הרוצחת את בן זוגה האלים של
|
|