|
|
עמוד:10
10 אלינה שלקס נדמה שה"פנים" וה"חוץ" של הפסיכואנליזה מעמידים בסימן שאלה את ההבחנה בין פנים לחוץ, הן כקטגוריות מהותניות והן בחיי הסובייקט ( הפסיכואנליטי ) . כדי לפתח את התאוריה שלו, השתמש פרויד במאגר עצום של ידע ממקורות שהם חיצוניים לפסיכואנליזה : אנתרופולוגיה, אומנות, ספרות, פסיכולוגיה ניסויית, מחקרי מוח, פוליטיקה ויחסים בין-לאומיים, רפואה ומדעי הטבע . הפילוסופיה שבה האמין והייתה נר לרגליו בכל קביעותיו, אף היא לא נבעה מהפסיכואנליזה . הפוזיטיביזם ( זרם בפילוסופיה הדוגל בחקר העובדות הממשיות ובהתעלמות מהבחינות המטפיזיות שלהן ) ותאוריית ההתאמה של האמת היו הפילוסופיה המקובלת של זמנו, ובהן האמין כל מי שזיהה את עצמו עם המחנה הנאור, המשכיל והרציונלי . נדמה שפרויד דחה תפיסות אמת אחרות, אך במורכבות כתביו ובמורכבות תיאוריו את הנפש האנושית השתלבו תפיסות אמת מגוונות ששבו והבהירו את האופן שבו הנפש האנושית אינה ניתנת לרישום בשפה הומוגנית אחת, שכן אופייה ההטרוגני דורש ריבוי שפות בתיאורה . הקשרים ההדדיים בין הפסיכואנליזה ל"עולם" מתקיימים כל הזמן בשתי רמות המנהלות ביניהן קשרי גומלין : רמה אחת היא העולם, על תוצריו החברתיים, הספרותיים והאומנותיים, שברמות עומק נסתרות שלו מגלם רעיונות פסיכואנליטיים, מוכיח אותם ואף עשוי להרחיבם ולפתחם ; רמה שנייה היא שכבות העומק הנסתרות שנחשפות ומשנות את משמעות תוצרי העולם . כך הפסיכואנליזה הופכת לפרדיגמת-על שמסוגלת לחשוף את הדינמיקה הנסתרת של תוצרי החברה, האומנות והתרבות . בעשותה כך, הפסיכואנליזה יכולה לתרום לדיסציפלינות החיצוניות לה, אך גם להיתרם מהן . סדרת נרקיסוס - סדרה לפסיכואנליזה, פילוסופיה וחקר התרבות עוסקת בחיבורים הרבים והמורכבים שבין הפסיכואנליזה לתחומי ידע אחרים, ביניהם ספרות, אומנות, פילוסופיה, חברה והיסטוריה . מטרתה להביא בפני הקוראים את הכתיבה העשירה והמגוונת של
|
|