|
|
עמוד:14
14 דוד יעקבסון * הכתב בתקופת הברונזה ( שומר מול מצרים ) : המצרים והשומרים פיתחו את הכתב בערך באותה תקופה . עם הזמן הכיל הכתב השומרי מספר הולך ופוחת של סימנים, ועל כן האוריינות הפכה לנחלת רבים . לעומת זאת הכתב המצרי התפתח למערכת המכילה יותר ויותר סימנים, וידיעת הקריאה והכתיבה הייתה לנחלת האליטות בלבד . * הדפוס ( מערב אירופה מול העולם המוסלמי ) במאות ה – 15 - 18 : הדפוס, שהומצא באירופה באמצע המאה ה – ,15 הביא להוזלה דרמטית במחירם של ספרים ובחומר כתוב אחר . כתוצאה מכך הפך החומר הכתוב לנגיש עבור שכבות רחבות והביא למעגל קסמים של אוריינות גוברת והולכת, חדשנות מדעית וטכנולוגית ופיתוח כלכלי . האירופאים אימצו את הדפוס בהתלהבות תוך זמן קצר . לעומתם המוסלמים נמנעו מלהשתמש בדפוס עד תקופה מאוחרת מאוד . במאה ה – 15 נמצאה אירופה בעמדת נחיתות מול העולם המוסלמי במספר תחומים : אוריינות, טכנולוגיה, מדע, כלכלה . מצב זה התהפך לחלוטין ב – 250 השנים שלאחר המצאת הדפוס . * גידול תפוחי אדמה ( אנגליה מול ספרד ) במאות ה – 17 - 18 : תפוח האדמה הוא גידול בעל ערך תזונתי ליחידת קרקע שעולה על כל שאר הגידולים . עובדה זו התבררה לבעלי אדמות אנגליים החל מאמצע המאה ה – 17 . תפוח האדמה הפך בהדרגה למזון עיקרי של המעמד הנמוך, אשר חי עד אז על סף רעב, מה שהביא לתמותה גבוהה של ילדים והגביל את הצמיחה הדמוגרפית . המהפכה התעשייתית, שנזקקה לכוח אדם ולעודפי מזון זול שיאכילו את עובדיה, לא הייתה מתאפשרת ללא גידול וצריכת תפוחי האדמה . יש לציין שאף על פי שהספרדים היו אלה שגילו לאירופה את דבר קיומו של הצמח, ילִיד אמריקה הדרומית, הם נמנעו מלגדלו לצרכים שלהם . ספרד לא עברה תהליך של צמיחה דמוגרפית, לא השתתפה
|
|