|
עמוד:10
אבי שחף 10 לדרך חדשה שבה רב הנסתר על הגלוי . לא הבנתי אז ששנים ארוכות לאחר מכן יהיה כבוד האדם, רעיון בוסרי שנולד במפגש זה, ציר מרכזי בחיי המקצועיים, שדרכו יהיה אפשר "לגעת" באנשים רבים . בשנים האחרונות המילה "כבוד" הפכה לשחוקה . היא מאוזכרת כמעט בכל חזון ארגוני, בדרך כלל במקום בולט ; היא מקשטת אֲמָנוֹת חברתיות וארגוניות, מצוטטת למכביר על ידי פוליטיקאים, עיתונאים, מנהלים, אנשי חינוך ‑ ומי לא ? קל לומר אותה ‑ קשה יותר ליישם אותה . מהו כבוד האדם ? כיצד ניתן לחזק מודעות לביטוייו באינטראקציות בין ‑ אישיות ? האם אפשר לגזור מתפיסה ערכית מנחה כלים אופרטיביים שיסייעו לארגונים, לצוותים ולמנהיגים לקדם את כבוד האדם בחיי היום ‑ יום שלהם ? מה המשמעות של יועץ לקידום כבוד האדם ? שאלות אלו ונוספות העסיקו אותי ואת עמיתי בראשית הדרך . בסופו של דבר, האתגר גבר על הספקות, ומכאן החל מסע ארוך . מטבע הדברים, בתי ספר נמנו עם הארגונים הראשונים שנענו לקריאה לחקור את המשמעויות של כבוד האדם בחייהם . כבר בראשיתו של התהליך פגשנו צוותי מורים שעובדים יחד שנים רבות, אך מעולם לא שאלו את עצמם, האם באמת אי אפשר להימנע מכך שחיי העבודה שלהם ילוו בהשפלות מצד מנהלים, עמיתים, תלמידים והורים ? "חשבנו שככה זה, שאנחנו צריכים ללמוד לחיות עם זה", אמרו לנו מורים באחת הסדנאות הראשונות . אם כן, מה מעורר את הכמיהה לעשייה שתכליתה קידום ערך כבוד האדם ? נראה שיש בה נגיעה ברובד בסיסי ביותר שחבוי בהווייתם הפנימית של בני אדם . במהלך ההתערבות הארגונית, בייחוד בסדנאות שבהן המשתתפים פעילים, ישנם מי שמגלים שהם אינם חייבים לפתח "עור של פיל" שיגן עליהם מפני מפגשים רוויי השפלה ; אחרים חושפים את חזונם האישי שנשכח ; מורים מגלים את החלומות ואת המאוויים שהובילו אותם לבחור בחינוך כמקצוע וכדרך חיים ; תלמידים מעיזים לשאול שאלות, לחשוף את
|
|