|
|
עמוד:11
11 גלות ופרשנות את התפיסה בדבר הפרשנות הפיגורלית של ההיסטוריה - ההשקפה שמאורעות ואישים בברית הישנה מסמלים ומבשרים מאורעות ואישים בברית החדשה - וכך הוכיח שאי אפשר להפריד את הברית הישנה מהחדשה . בדרך זו הוא שלל את עקרונות הפילולוגיה הארית וההיסטוריוגרפיה הנאצית, אשר כפרו בהשפעת הברית הישנה על ההיסטוריה והתרבות של אירופה . אחר כך, בשנת 1942 ואילך - השנה המכרעת ביותר במלחמת העולם השנייה - החל אוארבך בכתיבת ספרו מימזיס , ושם העמיד את הפרשנות הפיגוּרלית בתור מרכיב חיוני שבלעדיו אין להבין את תולדות הספרות והתרבות המערבית ההומניסטית, כלומר, אי אפשר להבין זאת בלא המסורת ההומניסטית היהודית-נוצרית . כאשר מביאים בחשבון את ההקשר האידיאולוגי והפילולוגי הרחב הזה, יש לראות ב"פיגורה" לא רק מחקר פילולוגי אלא - חשוב מזה - גם שלב מכריע בתגובתו של אוארבך למשבר הפילולוגיה הגרמנית . מאמר זה מציין את מתקפתו השיטתית הראשונה על הפילולוגיה הארית, ו מימזיס הוא תשובתו להשקפות הגזעניות והפולקיות של הפילולוגיה הארית על היסודות ההומניסטיים, היהודיים-נוצריים, של הציביליזציה האירופית . אין פלא אפוא שאוארבך ראה ב"פיגורה" נקודת מפנה ( Ansatzpunkt ) , שיש בה כדי לספק תובנות על תנועות ספרותיות או תרבותיות רחבות מאוד בספרות המערב, בייחוד בנוגע להבדל בין גישות ודרכי מחשבה קלאסיות לבין אלו הנוצריות . עם זאת, "פיגורה" אינה נקודת מפנה פילולוגית כללית בלבד אלא גם נקודת מפנה חשובה ביותר במפעלו הפילולוגי של אוארבך, כלומר במאבקו נגד הפילולוגיה הארית . במונחיו של של אוארבך עצמו, אפשר אפוא לומר שהמאמר "פיגורה" הוא פיגורה של מימזיס , או להפך, ש מימזיס הוא מימושו והגשמתו של "פיגורה" . גלות ופרשנות מבקש מהקוראים להפנות תשומת לב יתרה למניעים המשותפים שניצבים ביסוד החיבורים יוצאי הדופן שנדונים בו . טראומה, ובייחוד טראומה פוליטית, תמיד מותירה חותם על היצירות שנכתבו בעקבותיה, וזאת למרות מאמצינו להסתיר אותה מאחורי מסך של למדנות ושפה זהירה . מחקרנו על בארון, אוארבך, פופר ושטראוס מנסה לבחון את יצירותיהם בהקשר ההיסטורי והרעיוני של זמנם . אנו מנסים לפרש אותם על רקע גלותם הכפויה בידי הנאצים ומאמציהם להילחם בה, שכן כתביהם נוצרו מכוח המרירות של הגלות, שנכפתה עליהם עם עליית הפאשיזם . מבחינה זו, מחקריהם אכן היו בבחינת פעילות פוליטית, שרבים מבני דורם הבחינו בה בבירור יותר מאתנו כיום .
|
|