|
|
עמוד:14
14 שנער פנקס-סמט הגופנית מייצרת אצלם / ן מערכת השלכתית והעברתית מורכבת עד כדי כך שכמעט לא ניתן לעבוד בתוכה ? ( בהמשך לעבודתם של יוזף ברוייר וזיגמונד פרויד על מחקרים בהיסטריה 1893 - 1895 ) מתי התערבות גופנית משרתת את הטיפול ? כיצד מבססים שפה גופנית הנשענת על חשיבה מונכחת-גוף ? ההמשגה הגופנית חמקמקה עד מאוד ; גוף וגופניות נחווים פעמים רבות במישור החווייתי וניסיון התרגום שלהם לעולם איננו עומד בקנה מידה אחד עם החוויה . מה שלא ניתן לניסוח חוזר לגוף ונספג בו, כשארית ( פנקס-סמט, ,2016 2020 ) . שני שערים לספר . בשער הראשון, ג ו ף נ ו כ ח ב ת ה ל י כ י ט י פ ו ל, מטפלים מתארים פרקטיקות גופניות שונות כחלק מטיפול פסיכותרפויטי . השער השני, כ ש ה מ י ל ה ת ה פ ו ך ל ג ו ף : ש י ח ו ת ע ל ג ו פ י ם ו ע ל ה מ ר ו ו ח י ם ב י נ י ה ם, עשוי באופן שונה : בכל פרק יש שיתוף פעולה בין מטפלים או חוקרי גוף מאסכולות שונות ; בחלק מהפרקים מתקיים דיאלוג בין הכותבים ובחלק אחר כותבים מגיבים לפרק שנכתב . חלק מהפרקים נכתבו במשותף על ידי שני כותבים . השער השני של הספר מבקש לפתח זוויות ראייה שונות וכיווני מחשבה חדשים בדבר השיח המתמיד שבין גוף לנפש . לעתים תתבקש אינטגרציה ; לעתים תתבקש התרה . הפרקים בספר אינם אחידים מבחינת האופן שבו הם תופסים גוף וגופניות, גם מבחינת אופן שילובם בתוך הטיפול . המנעד השפתי של הפרקים שונה אף הוא ומתאים למקצב האישי של הכותבים . עם זאת, הגישה ההתייחסותית ניכרת בכתיבה ; גם אצל מטפלים שאינם בהכרח התייחסותיים . כעורכת, חשוב לי הממד האישי בכתיבה, אולי טמונה שם תשובה, אפילו חלקית, לשאלה מה גורם למטפלים להביא את גופם ואת גוף מטופליהם אל הקליניקה הטיפולית, למרות המורכבות האתית והמפגש הבלתי אמצעי עם כל מה שמביא אתו גוף .
|
|