|
|
עמוד:12
רבד חתפ 12 השער מראים כיצד המיקום החברתי של המרואיינות נטוע במרכזי הכוח של החברה בישראל, וכיצד מתוך ובתוך מיקום זה הן מבצעות מהלכים של נטישה והתנגדות . הפרק הראשון בשער סוציולוגי זה, נשים מאמינות בחילונוף הישראלי , משרטט את הפרופיל החברתי של המרואיינות, תוך התמקדות בעיקר במעמד, אך גם בפרמטרים של גיל ונטייה פוליטית . הוא חושף את מיקומן של המרואיינות במרכז החברתי, במעמד הביניים של ישראל, שכמעט לא נחקר בעבר, ומתייחס בהקשר זה להון הכלכלי, החברתי והתרבותי העומד לרשותן . הפרק השני בשער, אמונה כנטישה , עוסק בתנועה כפולה של חילוניות-מאמינות — תנועת מעבר מחילוניוּת אתיאיסטית לחילוניות אמונתית, תוך "הכנסה של אלוהים לחיים" ; ותנועת מעבר מדתיוּת או מסורתיוּת לחילוניות אמונתית, תוך "הבאת אלוהים מהבית" . הפרק מראה שלמרות השוני בין שני הנרטיבים הללו, שניהם מצטרפים לכדי תנועה של נטישת התפיסות הקונבנציונליות של חילוניוּת, מסורתיוּת ודתיוּת לטובת זהות נטולת הכרה מחקרית . מהפרק עולה גם שבקרב אוכלוסיית המחקר שני הנרטיבים הללו נחלקו באופן שיטתי בין אשכנזיות למזרחיות ; דפוס זה חשף שתי הבנות שונות של המושג חילוניות, ומכאן שייתכן שהתשובה לשאלה מהי חילוניות בישראל תלויה במוצא האתני של המשיב . ה . הפרק השלישי, אמונה כהתנגדות , עוסק בתנועה נוספת שנמצאה בקרב המרואיינות, והיא ההתנגדות — הפוליטית והקיומית — לפטריארכיה . בהדגישו את מגדרן של המרואיינות, הפרק מראה כיצד הן משתמשות באמונה שלהן כמגן מפני דרישות פטריארכליות לביטול עצמי ומחיקה עצמית לטובתם של אחרים, וכדי להוסיף לעצמן ולחייהן תחושה של משמעות, כוח ו- well - being . האמונה מצטיירת כך לא כמכשיר של דיכוי, כפי שנהוג לראותה במחקרים פמיניסטיים רבים, אלא ככלי של התעצמות עצמית של נשים לנוכח התרבות הפטריארכלית המקיפה אותן . השער השני של הספר — עִם האמונה — מציע "מילון תיאולוגי" פוסט-חילוני של חילוניות-מאמינות, שבמסגרתו האמונה מתנסחת בצורת רגש וחוויה, שפה ( במובנה הן כלשון והן כסַף, כמפתן ) ושייכות למסגרת תרבותית רחבה יותר . חלק זה מתבסס על התבוננות פנומנולוגית ומשתמש בשלוש מסגרות פרשניות כדי לבחון כיצד חילוניות-מאמינות מבינות את אמונתן : מסגרת של מבנה "פרוטסטנטי", המיוצגת על ידי כתביו של הפילוסוף וחוקר הפסיכולוגיה של הדת ויליאם ג'יימס ( 1842 – 1910 ) ; מסגרת של אמונתיות יהודית פוסט-חילונית המשלבת בין חילוניות לרליגיוזיות, אשר מיוצגת על ידי הוגי הדעות היהודים הפוסט-הלכתיים אהרן דוד גורדון ( 1856 – 1922 ) ומרדכי מרטין בובר ( 1878 – 1965 ) ; ומסגרת אמונתית פמיניסטית פוסט-חילונית, המיוצגת על ידי התיאולוגיות הפמיניסטיות הפוסט- נוצריות מרי דאלי ( 1928 – 2010 ) ודפני המפסון ( נולדה ב- 1944 ) . באומרי כי המסגרות הפרשניות מיוצגות על ידי ההוגים וההוגות שפורטו כאן
|
|