|
|
עמוד:14
14 חידת דיין התחושה שלי מקריאת הספרות התיאורטית הייחודית של שלושת ההוגים הללו הייתה, שזו עשויה להיות מסגרת תיאורטית מתאימה ומרחיבה את הדעת גם ביחס למשה דיין . בזיקה אליה אפשר להציע את השאלות האלה שהדיון בספר נסב סביבן : מה היה חזונו של דיין ביחס לבעיות בתקופת כהונתו כשר, ומה היו הפתרונות שהציע ? מה היו היעדים הפוליטיים שרצה להגשים, ומה הייתה תחושתם של נושאי התפקידים סביבו לגבי כושר מנהיגותו ? כיצד ברר ועיבד מידע, ומה היו הנימוקים להחלטותיו ? מה היו דרכי פעולתו התקשורתיות, הפוליטיות והארגוניות שייחדו אותו, וכיצד התהוו וגובשו יכולותיו אלו במהלך חייו ? בספר זה אני דן במשה דיין במטרה לנתח את המקורות שעיצבו את יכולותיו כמנהיג מדיני, כפי שהוא ראה את הדברים וכפי שאחרים התייחסו אליו . ראשית, אני דן ברקע שעיצב את יכולותיו המנהיגותיות ; בסביבות שגדל בהן ובהשפעות שנחשף אליהן . בחלק השני והעיקרי אני דן בממשלות שבהן כיהן : כשר החקלאות בממשלות בן-גוריון ואשכול, כשר הביטחון בממשלות אשכול וגולדה, וכשר החוץ בממשלת בגין . בפרק האחרון אני מנסה לתאר פרופיל מסכם לסגנון מנהיגותו המיניסטריאלית של משה דיין ואת מידת היעילות של פועלו .
|
|