|
עמוד:14
14 | של מי הילד הזה ? יחסי הורים עם בתי הספר של ילדיהם של הילדים . להדדיות, ליחסי הגומלין ולשיתוף פעולה הנוצרים בין הבית ובית הספר יש השפעה רבה פי כמה מאשר לחיבור פשוט בין התרומה של כל אחת מהמערכות הללו להתפתחותם של הילדים . יש להדגיש, ששותפות זו איננה אירוע חד - פעמי אלא תהליך שנמשך לאורך כל שנות השותפות, ויש להזינו ולטפחו כדי שיתקיים . דרך זו איננה סלולה, והשותפים נדרשים לפלס את הנתיב שבו הם בוחרים ללכת . במהלך הדרך, לא אחת מתגלים קשיים ואף משברים, אך התגברות עליהם עשויה להצמיח ולשדרג את היחסים . לעומת זאת, פתרונות בדרך כוחנית או התעלמות מהקשיים עשויה להביא לנסיגה ולהתקפלות של שני הצדדים . הגישה שבבסיסו של ספר זה מאמינה באיזון בין שתי המערכות ולא רק על בסיס של “תחום שיפוט" . לפי תפיסתנו, ההורים שותפים בדרכים שונות בנעשה בבתי הספר, כולל בניהול מדיניותו, מבלי לפגוע באחריותה ובסמכותה של מערכת החינוך . מצד שני, בית הספר מכיר את משפחות תלמידיו ומעורב גם בלמידה המתרחשת בבית, שאינה דומה בהכרח ללמידה הפורמלית והשיטתית של בית הספר, מבלי לפגוע בפרטיותה של המשפחה . גישה זו מייחסת ערך רב להמשכיות ולחפיפה בין הבית ובית הספר, ומדגישה את התיאום, את השיתוף ואת ההשלמה בין שני הגופים הללו . לבית ולבית הספר יש מטרות משותפות - לקדם את ההתפתחות ואת הלמידה של הילדים . לכן מומלץ לגבש חלוקה של סמכות ואחריות בין הבית ובית הספר, מתוך כבוד והעצמה הדדיים . הספר מתמקד בעיקר בשותפות שבין מורים והורים בבית הספר היסודי . הוא נועד לקהל רחב ומגוון של אנשי חינוך, מנהלי בתי ספר, מורים, מנהלי מחלקות חינוך, אנשי אקדמיה, הורים ובעלי תפקידים שונים בקהילה, הרוצים להבין את התהליכים המתרחשים בבית הספר והמשפיעים במישרין ובעקיפין על התקשורת שבין בית הספר, ההורים והקהילה . הספר כולל שלושה שערים : השער הראשון סוקר את ההיבטים העיוניים של השיתוף, את הקשיים שהוא מעלה ואת היתרונות הגלומים בו, וכן את ההיסטוריה של התפתחות היחסים בין בית הספר וההורים . החומר העיוני אינו עומד בפני עצמו אלא מתוארים בו אירועים מהניסיון העשיר של הכותבת וכן תובנות ומסקנות מהשינויים שחלו ביחסים שבין צוות בית הספר, ההורים והתלמידים במהלך השנים . עקרונות השיתוף המוצעים בשער זה הנם דוגמה לשילוב שבין ההיבט האקדמי והעיוני ובין ההיבט המעשי והיישומי .
|
|