|
|
עמוד:10
10 | מיינדפולנס ולמידה חברתית - רגשית בהכשת מורים 2003 ) . שינויים משמעותיים אלה הביאו עימם עלייה דרמטית בתופעות בעייתיות ומאתגרות, כמו גזענות, פערים חברתיים עצומים, עוני, אלימות ובריונות בבתי ספר, בעיות משמעת, דיכאון בקרב בני נוער, נשירה מבתי ספר ושימוש בחומרים מסוכנים . גם אם ממדיה של מדינת ישראל מצומצמים יותר, הרי תהליכים דומים התחוללו גם בה מאז קום המדינה . במקביל ובנוסף לתהליכים שנזכרו, הכניסה המסיבית של טלפונים חכמים ורשתות חברתיות לחיינו החל מן המאה ה - ,21 העצימה רבים מן האתגרים הללו . במקביל ליתרונות העצומים שהביאה הטכנולוגיה, הונחו לפתחנו גם תופעות חברתיות, כמו "שיימינג", התמכרות למשחקי מחשב, פורנוגרפיה זמינה לכל דורש, ניכור, התחזות ברשת ופדופיליה, אשר העצימו עוד את התופעות השליליות שזוהו כבר בסוף המאה ה - 20 . ועל כל אלה אפשר להוסיף גם עלייה משמעותית בקשיי קשב, ריכוז והיפראקטיביות, שאולי קשורה בתזזיתיות הכללית האופפת את המציאות על גווניה הריאליים והווירטואליים במאה ה - 21 . כלל התופעות הללו מתגלגלות באופנים סמויים וגלויים לפתחו של היומיום בבית הספר . כמות הרעש החיצוני והפנימי בחיינו כיחידים וכחברה יוצרת מצב שבו אפשר לומר ש"קו הבסיס" ( baseline ) השתנה ללא הַכּר . נקודת הפתיחה שממנה מתחיל שיעור בבית הספר בעשור השלישי של המאה ה - 21 שונה בתכלית מנקודת הפתיחה שדור המבוגרים, הוריהם וסביהם חוו בילדותם כתלמידים . אין מדובר במופע סטנדרטי של הפער בין דור האבות והאימהות לדור הבנים והבנות, שאפיין תמיד את האנושות ; מדובר בקפיצת נחשון ובתהום פעורה . מורות ומורים הניגשים היום ללמד שיעור, נכנסים אל תוך מרחב רועש ותזזיתי, שיש בו ריבוי של גורמים מונעי למידה המופיעים בתצורות שונות מלאות פיתוי - כמו פייסבוק, אינסטגרם וקונסולות משחקים - שתמיד מושכות יותר מאשר תרגילים במתמטיקה . ובתוך כל אלה ניתן למנות גם התראות מתמידות מן המכשירים הסלולריים, המשאירות את הילדים "זמינים" תמיד, וגם הן מעצימות את אותו חשש מלהחמיץ התרחשויות שכבר זכה לכינוי "פומו" ( fomo – fear of missing out ) . הגורמים הללו מועצמים עוד בשל כך שתלמידים מבלים היום זמן רב מול אמצעי תקשורת המאפשרים להם לשדרג את חווייתם בלחיצת כפתור בכל פעם שסרטון יוטיוב אינו מעניין במידה מספקת . הם מופיעים בצורת אינטראקציות חברתיות המלוות אותם 7 / 24 ברשתות חברתיות, אשר אינן מאפשרות לחוות את השקט שהיה פעם בילדות, שבה לפחות אחר הצוהריים יכול היה מי שרצה בכך להתנתק . הם מופיעים גם בצורת תקשורת שהופכת
|
|