מבוא

עמוד:12

12 דוד שחר באופן שאינו ניתן לערעור . ייחודה של הציונות בהקשר זה הוא הבחירה במקום קדוש ליהודים, מקום בעל משמעויות היסטוריות ומיתולוגיות . בני הלאום המיועדים אמורים היו להגיע אליו מבלי שהכירו אותו קודם, וגם אם דמיינו אותו, היה זה לעיתים קרובות בצורה מוטעית . מבחינה זו, מטרת הציונות, על פי הגדרתו של חוקר היהדות אליעזר שביד, הייתה להפוך את הארץ היעודה לארץ 7 מולדת . האסכולה הפרימורדיאליסטית, ששותפים לה ג'ון ארמסטרונג 8 מדגישה את שורשיה ( Armstrong ) , אנתוני סמית ( Smith ) ואחרים, האתניים של הלאומיות ואת היבט ההמשכיות בין העבר האתני לבין ההווה הלאומי . חוקרי אסכולה זו רואים את שורש הזהות הלאומית בגרעין אתני קדום . מתוך כך הלאום מאופיין כיחידה חברתית מוגדרת, בעלת שפה ומוצא משותף, זיכרונות היסטוריים משותפים, תרבות משותפת וזיקה לטריטוריה מסוימת . כך, למשל, סמית רואה באתניות ( ethnie ) "מסגרת קיימת של נאמנויות וזהויות קולקטיביות" . אף על פי שהוא מכיר בחשיבותה ובכוחה המאיץ של המודרניזציה, שאומות הן תוצרה, היא לדעתו רק זרז של כוחות קיימים - זהות אתנית בעלת קיום קודם היא הגורם המהותי בהתהוותן ובגיבושן של אומות . אשר ללאומיות היהודית, סמית מדגיש את מרכזיותה של הרציפות האתנית ואת רגש הסולידריות שאפיינו את היהודים לאורך הדורות . 7 . אליעזר שביד, מולדת וארץ יעודה - ארץ ישראל בהגות של עם ישראל , תל אביב : עם עובד, 1979 . 8 . John Armstrong, Nations Before Nationalism, Chapel Hill : University of North Carolina Press , 1982 ; Anthony Smith, The Ethnic Origins of the Nations, Oxford : Blackwell , 1986 ; Idem , " State - Making and Nation - Building", in : James Hall ( ed . ) , States in History, Oxford : Blackwell, pp . 7 - 42 1989,

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר