מבוא

עמוד:9

9 מיתוס וחינוך ובהנחלתו לדור הצעיר . הערכים, האתוסים והמיתוסים הנגזרים מהנרטיב הלאומי הובנו כייצוגים אידיאולוגיים של העבר ההיסטורי היהודי, המספקים יסודות אפיסטמיים לתודעתה האידיאולוגית של החברה ומנחים אותה לכיוון מסוים . אלה עשויים לשמש, לפיכך, להצדקת הדרך לקראת הגשמת היעדים הקולקטיביים . כמו במדינות הלאום באירופה, שבהן היווה תהליך הגיבוש הלאומי שלב מכונן בהתפתחות לימודי ההיסטוריה הלאומית וגורם מרכזי בחינוך הלאומי, גם בחינוך העברי בארץ ישראל בשלהי המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 נקבע מקומה של ההיסטוריה הלאומית 2 לימודי כמקצוע מרכזי להשגת המטרות החינוכיות והלאומיות . ההיסטוריה הלאומית נועדו לכוון את הלומדים בכיוון אידיאולוגי, להשריש ערכים ולהנחיל לתלמידים השקפה ותפיסת עולם הרצויה לחברה, על פי האידיאות הציוניות . לימודי ההיסטוריה הלאומית היוו מקור לאתוסים ולמיתוסים לאומיים, שעיצבו תמונות עבר הרצויות לחברה והמשרתות תפיסות אידיאולוגיות . מושגים, הגדרות והנחות יסוד כל תנועה פוליטית חברתית וכל תודעה היסטורית קיבוצית בונה את תודעת ייחודה על יסוד פרשנות משלה אודות העבר ועל שורה של מיתוסים מכוננים הממחישים ומבטאים את ערכיה, את 3 חקר של מיתוסים ואתוסים לאומיים מהווה זהותה ואת תודעתה . 2 . דוד שחר, דע מאין באת . . . : הוראת ההיסטוריה הלאומית בחינוך העברי בארץ ישראל 1882 – 1918 , רחובות : עידן, 2003 ( להלן בהמשך : שחר, הוראת ההיסטוריה הלאומית ) ; רחל אלבוים-דרור, החינוך העברי בארץ ישראל , ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשמ"ו, כרך א', עמ' 383 - 387 . 3 . David Kretzer, Ritual Politics and Power, New Haven : Yale University Press , 1988 ; Bruce Kapferer, Legends of People, Myth of State, New York : Berghan Books, 1988

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר