|
|
עמוד:12
הנוסח הביטחוני ותרבות המלחמה העברית 21׀ המלחמה העברית . הוא שמעצב את ההיסטוריה הישראלית׀ והתרבות העברית כהיסטוריה של מלחמה, והוא שמתאר ומייצר מערכת של קוארדינטות שיחניות שקובעת את הסובייקט ביחס לקהילה ומעניקה לשניהם זהות לאומית, דתית והיסטורית . הנוסח הביטחוני מכסה את כל התחומים והנושאים של הציבוריות הישראלית ומעניק להן משמעות ותוקף : החל בצורות החברתיות האינטימיות ביותר כמו זוגיות ומיניות, דרך טקסים כשירה בציבור, שמשחזרים וממחיזים את הווי המלחמה באמצעות האש והעצים ההופכים לקומזיץ, וכלה בדיונים פוליטיים על מדיניות התגמול ועל נוהל חניבעל . הנוסח הביטחוני בא לידי ביטוי בפיגורות, ציורי הלשון המנטליים שאִתם חושבים את המלחמה, והוא מושתת על מערך של כללים המגדירים את הנימה, הטון הנכון, הראוי, הגס או המהוגן, שבו יש לדבר על ביטחון, על צבא ועל הנושאים הקשורים בהם . אפשר להדגים זאת באמצעות סוג המוזיקה המנוגנת ברדיו לאחר פיגוע, או השירים המיוחסים למלחמה מסוימת . הנוסח הביטחוני לא רק קושר בין תופעות המלחמה ומציאות המלחמה, אלא גם מפעיל אמצעים אמנותיים כדי להביא לידי היפעלות רגשית . הנוסח הביטחוני הוא בין השאר אפָּרָט רגשי שמעצב את הפעולה של האמנות עלינו ומכתיב את אפשרויות ההרגשה . 'שיר הרעות' של חיים גורי, לדוגמה, מייצר נוסטלגיה לעולם שבו נושאים את 1 הרעות בלי מילים כדי שלא לתאר את הגופה שעל האלונקה . בתרבות ובחברה הישראלית, במיוחד משנות השלושים ועד שנות השבעים, הספרות היא המדיום המרכזי שבו הנוסח הביטחוני 2 השימוש במונח מתעצב והוא שמעצב את מה שנחשב לקנון . 1 הביצוע של פוליאנה פרנק ( שרון עזר ) לשיר באלבומה 'אחרי הציונות על שפת הים' ( 2000 ) חושף עד כמה הפעולה הרגשית של השיר כרוכה באפרט הזה, כלומר בנוסח הביטחוני . 2 ייתכן שאין דרך אחרת, אך אין בכך לומר שאין או לא דרושה דרך אחרת להמשיג את ההיסטוריה של הספרות . בהקשר זה ראוי להזכיר את הפרויקט
|
|