|
|
עמוד:14
2 . התקשורת תמיד אשמה בעידן הפוסט - מודרני הפכה התקשורת לשחקן מרכזי בגיבוש ובאספקה של החומרים שמהם היחידים מעצבים את התודעה הקולקטיבית, את זהותם בהווה ואת שייכותם הלאומית . המסרים של התקשורת מספקים את הסמלים, המיתוסים והדימויים שמתלכדים לתרבות משותפת ושבאמצעותם בני החברה לומדים להתאים את עצמם לתוכה . לתקשורת יש חלק בכתיבת אמונותיה של החברה, בניסוח תקוותיה, בגיבוש אוצר המילים ובעיצוב הזיכרון הקולקטיבי שלה . הדימויים והנרטיבים בתקשורת מסייעים לעצב ולהבנות השקפות עולם, נורמות חברתיות וערכים קולקטיביים . באמצעות הסיקור התקשורתי מעצבת התקשורת את האופן שבו מנהיגים ואזרחים תופסים את המציאות – היא יוצרת את האקלים החברתי - תרבותי 3 והפוליטי וגם משקפת אותו . אסכולות מרכזיות של תקשורת המונים מסבירות את השפעתה של התקשורת על עיצוב התודעה הקולקטיבית ועל דעת הקהל . לפי אסכולת "הבניית המציאות", הסיקור התקשורתי מציג תמונה חלקית של המציאות, תמונה שאינה מאוזנת ולא אובייקטיבית ומשפיעה על הראייה הערכית והאידאולוגית של הנמענים . הדבר ניכר במיוחד בסיקור תקשורתי של סכסוך . כל סיקור תקשורתי של מציאות שנויה במחלוקת הוא נקיטת עמדה בסכסוך . מאחורי כל עט, מיקרופון או מצלמה מצוי עיתונאי המשקף בסיקור של האירוע את זווית הראייה שלו, את הערכים האישיים ואת השיקולים המקצועיים שלו . 4 לפי האסכולה של "קביעת סדר היום", אמצעי התקשורת קובעים אלו נושאים יעלו על סדר היום הציבורי ובאיזה אופן וכך מחליטים עבור קהל היעד מה חשוב, על מה יחשוב וכיצד יחשוב עליו . "תאוריית המסגור" קובעת שהמידע המועבר לציבור אינו ניטרלי והוא עובר דרך הפריזמה של העיתונאי בהתאם לעמדותיו . העיתונאי בוחר את המסגרת והאמצעים להעברת העובדות על אודות המציאות בדפוסים מוכרים, בצילומים או בסרטים ובקריקטורות . אמצעים אלו קובעים ומעצבים בתודעה את האופן שבו קהל היעד מחליט על עמדותיו הפוליטיות והם מנחים אותו כיצד להגיב עליהם . 5 בסכסוך הישראלי – פלסטיני התקשורת אינה רק מלווה את הסכסוך אלא הפכה לשדה המערכה עצמו . במלחמה א - סימטרית בין מדינת ישראל כמעצמה צבאית לבין אש"ף כארגון לאומי המפעיל טרור, משתמש אש"ף, הצד החלש בעימות, באסטרטגיות לחימה שבהן אמצעי התקשורת הם גורם מרכזי . באמצעות התעמולה בתקשורת מנתב הארגון את פעילותו בשדה המערכה ובקרב דעת הקהל כדי לנטרל את הא - סימטריה ולזכות בהישגים פוליטיים באמצעות השפעה על התודעה הפרטית והקולקטיבית . כך מאזן אש"ף את יחסי הכוחות בתמרון הדעת וביצירת תודעה שמעצימה את פעולותיו ומעניקה לו לגיטימציה, הכרה ותמיכה בקרב דעת הקהל מבית ומחוץ . בתוך אמצעי התעמולה הרבים כמו תמונות, צילומים, סרטי תעמולה או נאומי הסתה תופסת הקריקטורה מקום מרכזי . 3 . פוליטיקה פנים רבות לה קריקטורה פוליטית היא איור סטירי פוליטי המביע עמדה וביקורת ומעביר מסרים על אירועים ועל מצבים פוליטיים באמצעות דימויים חזותיים, מוטיבים וסמלים תרבותיים המוכרים לקהל היעד . הקריקטוריסט משתמש בעולם המושגים בדימויים ובשפה המובנים לקהל היעד ומנתב אותם לפי רצונותיו כדי להטמיע בתודעה את המסר ואת העמדה שלו, לעיתים תוך שיבוש המידע 6 העובדתי . האפקט החברתי הנרחב של הקריקטורה הפוליטית נובע מהפנייה בו - זמנית אל האינטלקט, אל המצפון ואל הרגש . כך מהווה הקריקטורה כלי השפעה תעמולתי רב - עוצמה במאבק על התודעה באמצעי התקשורת . הקריקטורה היא אמצעי ביטוי תעמולתי נפוץ ומקובל בעיתונות הכתובה בעולם הערבי והפלסטיני . הקריקטוריסט נאג'י סלים חסין אל - עלי ( 1937 - 1987 ) הוא דוגמה לקריקטוריסט פלסטיני מהבולטים בעולם הערבי . אל - עלי היטיב להביע בקווים פשוטים וחדים בקריקטורות שאייר את מצבם של הפליטים הפלסטינים החיים במחנות הפליטים ( בלבנון, במדינות ערב ותחת הכיבוש הישראלי ) . הוא האשים את ישראל בעוול שנגרם לעם הפלסטיני ובמקביל לא נרתע מלבקר פוליטית וחברתית את המשטרים במדינות ערב ואת ההנהגה הפלסטינית על שחיתות, רודנות וכניעה למדינות המערב . הדמות המרכזית באיוריו הוא הילד חנדלה שהפך לסמלו המסחרי ולאיקון באיקונוגרפיה הפלסטינית . באמצעות דמותו 14 ה ס כ ס ו ך ש א י נ ו נ ג מ ר
|
|