|
|
עמוד:12
בשנת 1982 פרצה מלחמת לבנון הראשונה . הממשל בישראל לא היה יכול להשלים עם ניסיונותיו של אש"ף לפגוע באוכלוסיית הגליל . לפיכך הוחלט לפגוע פגיעה אנושה ביכולותיו של אש"ף בלבנון . בסוף אוגוסט ,1982 לאחר מאבק ממושך ומצור של ישראל על מערב ביירות, שבה התמקמו הלוחמים הפלסטיניים ומפקדותיהם, יצאו הכוחות הלוחמים של אש"ף מלבנון . הם התפזרו במדינות ערב ונראה היה שאש"ף איבד לגמרי את הבסיס האוטונומי שיצר בלבנון . תוכנית רייגן ( בספטמבר 1982 ) הציעה לפלסטינים את אותה תוכנית אוטונומיה מוועידת קמפ - דיויד בגרסה מחודשת תוך העברת שרביט השליטה לירדן . ההיבט החיובי בתוכנית, מבחינת אש"ף, היה התנגדות מפורשת של ארצות הברית לריבונות ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה ולהתנחלויות . למרות זאת סירב אש"ף לתוכנית רייגן ועמד בסירובו גם לתוכנית פאס ( בספטמבר 1982 ) . מדינות ערב שהתכנסו בפאס שבמרוקו גיבשו תוכנית שבבסיסה אימוץ הרעיון של הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים ומדינות ערב על בסיס משא ומתן למסירת שטחים תמורת שלום . אש"ף התנגד לתוכנית שהציעו מדינות ערב . בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה והיא העבירה את מרכז הכובד של המאבק הפלסטיני לתוך השטחים . דור חדש של צעירים שנולדו וגדלו במציאות של כיבוש דרשו מהנהגת אש"ף שחרור משלטון ישראל . אש"ף חשש לאבד את הלגיטימיות ואת השליטה בשטחים, במיוחד לאחר שירדן התנערה מאחריות עליהם ( ביולי 1988 ) והוא נאלץ, לצד המאבק האלים, להסכים למהלך מדיני . אש"ף לא יכול היה להצטרף לשום מהלך מדיני ללא עמידה בתנאים המוקדמים להשתתפות במשא ומתן שהציבה בפניו ארצות הברית . העמידה בתנאים המוקדמים הייתה בבחינת תפנית במדיניות הפלסטינית והיא החלה בכינוס ה - 19 של המל"פ באלג'יר ( ב - 15 בנובמבר 1988 ) . במעמד זה הכריז מנהיג אש"ף יאסר ערפאת על הקמתה של מדינה פלסטינית, והכיר בתוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 ( החלטה 181 ) . בכך קיבל אש"ף את עקרון קיומן של שתי מדינות בשטח ארץ ישראל המנדטורית, שממנה משתמעת הכרה בקיומה של מדינת ישראל . בדצמבר 1988 הכיר אש"ף בהחלטות 242 ו - 338 באופן רשמי והתחייב להתנער מהטרור . מהלכים אלו סללו עבורו את הדרך לשיתופו בוועידה בין - לאומית לשלום, וגם הכילו איתות שאש"ף עשוי להיות שותף לחלוקה של פלסטין לשתי מדינות, פלסטינית וישראלית, זו לצד זו, ולשלום עם ישראל . כתוצאה מכך, מנקודת זמן זו ואילך, החל תהליך של משא ומתן מדיני בין ישראל לבין אש"ף שתחילתו היה בוועידת השלום במדריד ב - 1991 ושפסגתו היה הסכם אוסלו ב - 1993 . המאבק הלאומי הפלסטיני שאותו ניהל אש"ף מיום היווסדו עבר מטמורפוזה חלקית . ממאבק מזוין בלבד הוא עבר לזירה המדינית ולניהול משא ומתן מדיני לצד המאבק המזוין . על מנת להכריע את המאבק הפלסטיני ולנצח בו בזירה המדינית ובדעת הקהל הפלסטינית, הערבית והמערבית, החל אש"ף להשתמש באמצעי תעמולה מעצבי תודעה . במקביל להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה ושל היכולת להעביר מידע במהירות באמצעות תקשורת ההמונים, הלך והתעצם השימוש של אש"ף בכלים אלו . אש"ף השכיל להשתמש באמצעי התקשורת לצורכי תעמולה ועבר לניהול המאבק הפלסטיני גם בזירת התודעה . 12 ה ס כ ס ו ך ש א י נ ו נ ג מ ר
|
|