|
|
עמוד:10
10 אמיר בן-פורת נשים . איסור זה הוטל בראשית שנות ה – 20 של המאה הקודמת ונמשך כחמישים שנה . הנשים שעמדו בראש המאבק לשוויון זכויות שהלך והתעצם עסקו בדברים חשובים יותר ממשחק כדורגל . אבל בזמן שהן ניהלו מאבק שהתרחש ממש ברחובות הבירה האנגלית, החלו נשים אחרות להתארגן במועדוני כדורגל משלהן ולשחק . מוסדות הכדורגל והקהל שכולו גברים עשו כל מאמץ כדי להדיר אותן, מכיוון ש"כדורגל אינו משחק מתאים לנשים" . מלחמת העולם הראשונה הקרתה לנשים הזדמנות לתפוס לשעה את מקומם של הגברים החסרים במגרשי הכדורגל : משחקי כדורגל של קבוצות נשים היו לאירוע פומבי בנוכחות קהל רב יחסית . ואולם כשהסתיימה המלחמה, שבו הגברים להדיר את הנשים ממגרשי הכדורגל, אלא שהפעם הם כבר לא יכלו להן : כדורגל - אמנם במתכונת מצומצמת ובשוליים - היה גם למשחק של נשים . עם הזמן הוא הלך והתמסד והתפשט למדינות שונות, תחילה באירופה ואחר כך גם ביבשות השונות, והיה לעובדה חיה וקיימת : המונדיאל של כדורגל הנשים הפך לאירוע מתוקשר שמושך אליו קהל צופים רב . בעשרות מדינות נערכות ליגות כדורגל של נשים ושיעור הנשים המשחקות הולך וגדל . חומותיה של המצודה הגברית הזאת מוטטו, והנשים התמקמו בחצרה . נחתם כיבוש נאור : ה"כובש" אינו מבקש לשלוט אלא להשתתף כשווה זכויות . אמנם ההגמוניה של הגברים בכדורגל העולמי והמקומי התאדתה, אך עדיין הדומיננטיות בידם : ככל הנראה, העתיד של כדורגל הנשים אינו בידי שמים אלא במה שיתרחש מעתה ואילך ביחסים שבין המגדרים : מה שנכבש עד כה אינו מספיק כדי לקיים במלואו את העיקרון של "שוות ונפרדות", בעיקר לא את ה"שוות" . הפרקים הראשונים בספר שלפניכם עוסקים בהיסטוריה החברתית והפוליטית של כדורגל הנשים כמעט מהיווסדו . מהידע שנאסף במשך השנים ומובא בפרקים אלו ניתן ללמוד שההיסטוריה
|
|