|
|
עמוד:13
13 בדרך הדמים של דורם " . אף-על-פי שבית הספר נסגר , אבי רכש ידע רב בעברית שכבר אז היתה שפת אמו . בספרו " אש התמיד " ישנה דמות של הדוד חנוך - קרוב- משפחה זקן , בקיא בספרות עברית . ייתכן כי אב-הטיפוס לדמות זו היה סבי . אבא תיאר את ספרייתו העברית הענקית של הדוד חנוך , שתפסה כמעט את כל החלל בדירתו הקטנה . בנו של הדוד חנוך העדיף לשחק כדורגל בחצר ; ייתכן כי גם פרט זה הוא אוטוביוגרפי ומתאר את ההבדל בין צבי לשני אחיו . גיבור הספר מבקר את דודו יום-יום וקורא שם המון ספרות עברית , גם מסורתית וגם מודרנית . את אותו הדבר אפשר היה לומר על אבי , מחבר הספר . אבא לא הִרבה לספר לנו על אותם הזמנים , על המשפחה , על הקרובים . רק אחרי שהתבגרנו ולמדנו על מה שהתרחש ב " ימים הנוראים " של ילדותנו אנו , התחלנו להבין את הסיבות לשתיקתו . הרי בשנות ה- ,30 ה- 40 וה- 50 אִזכור פשוט של אירוע משפחתי היה יכול להוביל לאסון , למוות . זה מה שקרה לא פעם , כאשר מישהו הזכיר בחוסר-זהירות את הדוד נתן הגר בישראל , או את דודה סימה שנפטרה באמריקה . לכן לא נשארו בארכיון של אבי לא תמונות ולא מכתבים ישנים . במקומם היו רק קורות חיים רשמיים - שאלון שמולא בעת קבלה לעבודה . חבל שאנחנו ) בעצם כמו רוב הילדים ( לא ממש התעניינו בעברו של אבא ובמשפחתו . ובכן , סבי ישראל היה מעודד את תשוקתו של בנו האמצעי לשפה ולספרות , תוך כדי שהוא חושף אותו גם לספרות היהודית הקלאסית וגם לכתבי העת החדישים . מכל שלושת האחים , רק צבי התחבר באמת לשפה העברית . כנראה שזה היה בדמו . " נפש האומה היתה קודחת אז בבתי הכנסיות . בשבתות , בין מנחה למעריב , בקלויז החסידים . עם שלוש סעודות , ספגתי את הרטט הישראלי , אשר הרעיל את דמי לעולמים . . . " ) מתוך " גלגולי הראשון " (
|
|