|
|
עמוד:11
11 מובלת באלונקה לטיפול רפואי נוסף . יותר לא ראיתי אותה . לאחר זמן-מה , כבר במוסקבה , קיבלנו מברק על פטירתה של סבתא . זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שראיתי את אבי בוכה . למחרת הוא נסע לחרקוב להלוויה . ב- ,1941 עם תחילת המלחמה , פוּנה מפעלו של הדוד יאשה לאלטאי ) בדרום סיביר ( ושמו שוּנה ל " מפעל הטנקים האלטאי " . אקדים את המאוחר ואציין שב- ,1949 כאשר אבי נאסר , הדוד יאשה פוּטר מתפקידו . ילדותו ונעוריו של אבי נפלו על תחילת המאה ה- ,20 תקופה קשה מאוד לעם היהודי . ב " תחום המושב " היו היהודים קרבנות של פוגרומים אשר התפרסמו בעולם כולו בשל אכזריותם , נפיצותם והיחס המזלזל של השלטונות . לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה , היהודים שהתגוררו באזורי הקרבות משני צִדי החזית , היו הראשונים שנקלעו למערבולת הדמים . הדרכים התמלאו בפליטים . הילדים ספגו את כל השִגרה הבלתי-אנושית הזאת , השנאה , הקשיחות , השאון והטירוף של הזמן הנורא . כמו משפחות יהודיות רבות , גם בני משפחת פרייגרזון נאלצו להתפנות מביתם ולהפוך לפליטים . לימים , יקבלו ההתרחשויות הדרמטיות הללו ביטוי ספרותי ביצירותיו של צבי פרייגרזון שייכתבו בעברית : " אי-שם , בנופים לא רחוקים , התהלכה המלחמה . מאות חיילים רגלים ורוכבים , תותחים וקרונות , פצועים ושבויים היו עוברים יום-יום דרך העיירה . בן ט " ו הייתי , רחב-גרמים , ואמי היתה מתאנחה לפרקים : עוד מעט ויגיע גם תורי . אך עם סוף החורף , ואנו מסובּים כולנו ושותים תה-בוקר , נכנס אלינו במרוצה שכננו חנן פישר ובשׂורת המהפכה בפיו . ניקולאי מוּגר מכסא מלכותו , ובא החופש ! " ) מתוך " גלגולי הראשון " ( כמובן הוא יכתוב זאת הרבה יותר מאוחר . ובינתיים צבי גָדֵל בבית שיותר מכול מעריכים בו ידע , שעברית נשמעת בו יחד עם יידיש , ונשמרת מסורת האבות . כמובן שצבי למד ב " חדר " כמו כל הילדים בני גילו . " חדר ", מלמדים , בתי-כנסת , קהילה יהודית גדולה או קטנה - כלומר ,
|
|