מבוא

עמוד:13

מבוא | 13 ארכאולוגיות גילו עדויות לקיומו של יישוב קטן באזור רומא כבר במאה ה- 10 או ה- 9 לפנה“ס . המצב בתקופת המלוכה מעורפל . המלוכה הסתיימה בשנת 509 לפנה“ס עם נפילתו של המלך האחרון של רומא . 509 – 27 לפנה“ס : תקופת הרפובליקה — התקופה שבה מתמקד הספר הנוכחי . בתקופה זו שינו הרומאים את שיטת המשטר שלהם, והנהיגו שיטת משטר שהשפעתה נמשכת עד ימינו . הרומאים קראו למשטר המוכר כיום כ“רפובליקה“ בשם “רס- פובליקה“ שפירושו “העניין הציבורי“, והוא מבטא את התפיסה שהמדינה אינה שייכת למלך, אלא לכלל האזרחים, והיא העניין הציבורי של כולם . את תקופת הרפובליקה מחלקים לתקופות משנה . התקופה מסתיימת בשנת 27 לפנה“ס, השנה שבה הסנט הרומאי העניק סמכויות נרחבות לאוקטביאנוס, בנו המאומץ של יוליוס קיסר, תחת התואר אוגוסטוס, ובכך עברה רומא בפועל לשלטון יחיד ומשטר הרפובליקה הסתיים . כל התהליכים שהובילו להפיכתה לאימפריה התרחשו בתקופת הרפובליקה . 27 לפנה“ס – 476 לספירה : תקופת הקיסרות — תקופת שלטונם של הקיסרים . ב- 476 לספירה הודח הקיסר הרומאי האחרון רומולוס אוגוסטולוס על- ידי אודואקר ( Odoacer ) הגרמאני שמלך על איטליה . כך הגיעה לסיומה האימפריה הרומאית במערב . במזרח המשיכה האימפריה הרומאית להתקיים גם בימי הביניים . בשנת 330 לספירה חנך מחדש הקיסר קונסטנטינוס את העיר ביזנטיון במזרח האימפריה, וכינה אותה רומא החדשה ( Nova Roma ) , שנקראה בסופו של דבר קונסטנטינופול, על שמו של קונסטנטינוס . האימפריה המזרחית שרדה עד לשנת 1453 , אז קונסטנטינופול נכבשה על- ידי הטורקים ומנהיגם מוחמד השני . שמה של העיר כיום הוא איסטנבול .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא