|
|
עמוד:45
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 45 בדעתו לתת לנו אישור, לשחרר עצור המודה שיש לו נשק ? למוחרת היום, אבושג'ומעה חזר עם אשתו, נושא שק על כתפיו . החבלן של מג"ב בדק את השק ומצא בו ארבעה כלי נשק : שניים תקינים, במצב מצוין, אחד נראה טוב, אך לא כל כך תקין והרביעי – גרוטאה של ממש . . . . וכך מחזקים אותו בכישוף אמיתי . . . "תהליך הוצאת הרישיון" לקח זמן רב, אך בינתיים אבושג'ומעה ואשתו המכשפה הפכו למשתפי פעולה ועזרו לנו מאוד . כעבור כעשר שנים, ,1986 אני ראש היחידה בשומרון באחת התקופות הסוערות ביותר שם . כל יום פיגוע – נגד יהודים, נגד אישים פלשתינאים ( ביניהם גם ראש עיריית שכם ) ונגד משתפי פעולה . המצב היה בכי רע ! עבדנו לילות כימים וללא שום פריצת דרך . באותו בוקר היה ניסיון לחסל את ראש עיריית ג'נין והגעתי לישיבה בנפת ג'נין . בעודי בכניסה לבניין הממשל, ראיתי את המכשפה שקמה מספסל ההמתנה, מיהרה אליי וללא אמירת שלום או איזושהי ברכה אמרה לי, "אני יודעת שאתה מוטרד . כשנכנסת, אפילו לא ראית אותי, ראית אותי רק כשקמתי" . חייכתי אליה, פטרתי את עצמי בכמה מילות תודה ונימוסין, ביקשתי שתמסור ד"ש לבעלה והתקדמתי לכיוון המדרגות . היא הלכה בעקבותיי ואמרה, "אל תדאג . . . יש לי פיתרון לכל מה שמטריד אותך . אל תדאג ! " במהלך הפגישה עם דח"ש והרכזים, הועלו כמה רעיונות וכיווני פעולה ובדיוק כשעמדתי לעזוב, נשמעה דפיקה בדלת, נכנס חייל מלָווה ואמר, "יש כאן מישהי שרוצה להיכנס לדבר איתכם" . דח"ש ניחש למי הכוונה והחל לצחוק "זו המכשפה" אמר, "וואלה, היא כאן מהבוקר . . . רוצה להיפגש . . . אתה יודע, ממילא אין לנו שום קצה חוט, של ממש ! בוא נראה מה יש לה לספר לנו . . . " . כשנכנסה, הצענו לה לשבת, אך היא עמדה ליד הדלת ובקול בוטח, כמעט מצווה אמרה, "תקשיבו לי ! זה שאתם מחפשים אותו – הוא לא מפה וגם לא משכם . הוא מטולשכרם ! אבל לא מהעיר עצמה, אלא מכפר על ידה . שם אתם צריכים לחפש ! זהו . זה מה שרציתי להגיד לכם", ופנתה לצאת . דח"ש חייך אליי, הוציא כמה צילומים שהיו במגירת שולחנו ופנה אליה, "אנחנו כבר יודעים מי זה . אני לא אגיד לך מי, אבל זה אחד מאלו . אם את מכשפה כל כך טובה, נראה אם את יודעת במי מדובר ! " התבוננה ארוכות בצילומים, מקרבת ומרחיקה כל אחד מהם, ממלמלת משהו ופסקה, "אף אחד מהם ! אם אתם באמת חושבים שזה מישהו מהצילומים האלו, אתם טועים . זה מישהו אחר והוא בכלל לא מפה . הוא מטולשכרם ! " התדהמה השנייה ! ! ! דח"ש, ספק ברצינות, ספק בצחוק, שאל אותה, "אז אולי את יכולה גם להגיד לנו איך קוראים לו ? " המכשפה שתקה לרגע, נשאה עיניה לתקרה, בהתה בה כמה שניות וענתה, "אני לא מצליחה לדעת את השם שלו, אבל יש שם את האות ע' . אני בטוחה במאה אחוז . . . וְ . . . רגע . . . ", השתתקה לפתע ושוב נעצה עיניה בתקרה, " . . . רגע ! אני גיליתי לכם שהוא מכפר ליד טולשכרם . כן, זה נכון, זו האמת, אבל זה יוצא קרוב יותר לענבתא . זה לא רחוק מטולשכרם, אבל קרוב יותר לענבתא . . . ! " נפרדנו ממנה לשלום ושכחנו מהעניין . כעבור כמה שבועות, בעקבות עבודת מודיעין מאומצת של כל הנפות בשומרון, ובמיוחד נפת טולשכרם, בראשותו של יובל דיסקין, ממש "מלאכת מחשבת" וחקירה מאומצת, נחשפו מבצעי הפיגועים ובראשם עמאד מהכפר עלאר, כפר קטן ליד ענבתא, בנפת טולשכרם ! ! ! סיפור אישי תקשיבו לי ! זה שאתם מחפשים אותו – הוא לא מפה וגם לא משכם . הוא מטול-כרם ! אבל לא מהעיר עצמה, אלא מכפר על ידה . אני מכשפה . יש לי כוחות ! אם תפגעו בי או בבעלי – אבו-ג'ומעה, אני אדאג שהשדים יפגעו בכם" עכשיו תכניס את היד לכיס ותוציא את הנייר שהכנסת ! " הוצאתי, פתחתי ובנייר היה סוכר ! אף לא גרגר אחד של אורז אז, יש או אין מכשפות בעולם ? אגב, לימים, יצאה שמעה של ה"מכשפה" למרחוק ולא מעט מ"שועי הארץ" שיחרו לפתחה . אם במקרה תראו אותה או את בעלה, אל תגלו להם שאתם מכירים אותי . יש להם עותקים של רישיונות ואני חייב להם ארבעה כלי נשק . . .
|
|