ההתמודדות המצרית עם צליחת צה"ל לגדה המערבית של התעלה – הכשל המודיעיני והפיקודי חלק א'

עמוד:23

| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 23 דוורסואר, שנכללה בתוכו, והייתה באחריות הארמייה, וראש הגשר של ארמייה ,3 שהשתרע מהאגמים המרים ועד פורט תאוופיק . כך נוצר פער ברוחב של 35 קילומטר, שכלל את מרבית השטח של האגמים המרים . אחריות ההגנה על פרצה זו התחלקה בין שתי הארמיות, מבלי לקבוע באופן ברור את החלוקה ביניהן . ארמייה 3 לא יכלה להקצות כוחות כדי לתת מענה לבעיה, בשל מחסור בכוחות שהיה לה ( רק שתי דיוויזיות חי"ר – 7 וש 19 ) , כפי שהיה אמור להיות על פי הדוקטרינה, שחייבה חבירה בין כוחות שתי הארמיות בגבולות השכנים שלהן . מצב זה יצר התייחסות של הפיקוד המצרי לכך שאזור האגמים המרים הוא מחסום טבעי מבחינת האויב, שאותו לא יוכל לחדור, ולכן לא הוקצו כוחות להגנת גזרה זו, ובשל כך שילם הצבא המצרי מחיר קשה בעקבות הימצאות פרצה שכזו בין ראשי הגשר של שתי הארמיות . הכישלון המודיעיני למרות שהמצרים הפעילו בחצי האי סיני מקורות מודיעין שונים במטרה לעקוב אחר פעילות צה"ל במהלך המלחמה, לא הצליח המודיעין הצבאי המצרי לעמוד על ההכנות לצליחת צה"ל את התעלה, וגם אם התקבלו ידיעות כלשהן בנושא, הן לא זכו להתייחסות ראויה . תקלות מודיעין היו גם בצד המערבי, המצרי . למודיעין המצרי היה מידע קודם על אימוני צה"ל בצליחת מכשולי מים, ולמרות שהמצרים קיבלו מידע ממקורותיהם על העברת אמצעי צליחה ממחסני החירום בסיני והנעתם לעבר התעלה, הם היו עסוקים בניהול הלחימה בשטח באותה עת, ובהתארגנות מחדש בעקבות מפלתם הקשה בקרב השריון של הש 14 באוקטובר . הם לא לקחו בחשבון את האפשרות כי צה"ל עשוי לנצל את המצב החדש שנוצר כדי לבצע מהלך כזה, ולבצע צליחה נגדית מיידית ומפתיעה של תעלת סואץ, מסיני לשטח מצרים . גם פטרוניהם, הסובייטים, לא עלו על אפשרות כזאת ולא התכוננו לה, למרות שכיסו את מהלכי הלחימה של צה"ל מתחילת המלחמה באמצעות מקורות המודיעין שהפעילו באזור, כולל לווייני ביון . ראש המודיעין הצבאי המצרי לפני המלחמה ובמהלכה, לואא' פואד נצאר , ציין בזיכרונותיו כי היה ידוע להם, ממקורותיהם, כשנתיים לפני המלחמה, שישראל מתאמנת בצליחת מכשול מים בכינרת, ובעקבות כך הוא כתב דו"ח בנושא לנשיא סאדאת, שישראל מתאמנת לצלוח את תעלת סואץ באזור האגמים המרים, הדומים בגודלם לכינרת . בשל כך, נקבעה תוכנית כמענה למהלך אפשרי כזה והמשימה הוטלה על דיוויזיה משוריינת שנערכה במקום, כדי להתמודד עם כוחות ישראליים צולחים . לפי ראש המודיעין, הכוונה לדיוויזיה משוריינת ,21 ולפי הרמטכ"ל, הכוונה לדיוויזיה משוריינת 4 . אך בעקבות הלחץ הישראלי על הכוחות הסוריים בגולן וההחלטה לסייע להם להקל עליו, באמצעות פיתוח ההתקפה מזרחה, הועברה הדיוויזיה לגדה המזרחית של התעלה, וספגה מכה קשה בהתקפה שנערכה, כאמור, בש 14 לחודש . בעקבות כך, ובשל מידע שישראל קיבלה מהאמריקאים על העברת הדיוויזיה, היא ניצלה זאת וביצעה את הצליחה ( כוונתם לגיחת הצילום של מטוס הש 71 - ,SR שהתבצעה בש 13 באוקטובר מעל זירות הלחימה בסיני ובגולן ) . ממקורות אחרים עולה כי המודיעין קיבל ידיעות על ההכנות לצליחה בצד הישראלי מיותר ממקור אחד : א . אחד מאנשי שבט התראבין מסיני, שהשתייך לארגון המודיעין הצבאי המצרי "בני סיני", שהוקם לאחר מלחמת ששת הימים למשימות איסוף מודיעין בסיני, דיווח בש 1972 על אימוני הצליחה שמבצעת ישראל באזור סכר הרואפה שבמרכז סיני, שם ראו ציוד צליחה שבו נעשה שימוש ( הכוונה כנראה לגשר הגלילים ) . היה זה מידע חשוב ביותר ומוזר, שכן התברר שישראל מתאמנת לצלוח מכשול מים בשעה שגם מצרים מתאמנת לצלוח את תעלת סואץ . האיש אף שלח למודיעין הצבאי מספר תמונות שצילם של הציוד שראה בשטח שעליו התאמנו . במהלך המלחמה, באוקטובר ,1973 דיווח אותו סוכן, כי הציוד שאליו התייחס בעבר, הוצא מהמחסנים שבו נמצא והוא בדרכו לתעלת 48 שנים למלחמת יום הכיפורים שאזלי , הרמטכ"ל המצרי – המצרים ידעו ובכל זאת הופתעו, מאוד ( ארכיון המל"ם )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא