|
|
עמוד:11
11 חוסן בהגירה קונסטרוקטיביסטית, תוך כדי שימוש באסטרטגיה של סיפורי חיים . הנתונים נאספו באמצעות ריאיון עומק פתוח . במחקר השתתפו עשרים מרואיינים ( סטודנטים, אקדמאים, אנשי עסקים, מעמד הפועלים ועקרת בית ) , מחציתם גברים ומחציתם נשים . ספר זה מוקדש לקרובי משפחות המרואיינים ול- 4,000 יוצאי אתיופיה שמתו לאורך המסע ובמחנות הפליטים בסודן ולא הצליחו להגיע לארץ ישראל, ובכללם בני משפחתי : סבא שלי פסהה אנגדאו, אחיו נגה אנגדאו, בנה של דודתי מרה פסהה, שלושת ילדיה של דודתי טקלה אמרה, משפחת בידגליי : ברהנה בידגליי ואשתו ארגו אברהם, אמבט דסה, איינט ברוק, קוקית ג'מבר, תדפש ברוק, פלגו מלסה עם ששת ילדיה ובעלה, שני ילדיה של טואבו, שני ילדיה של גנט גמבר, שני ילדיה של וולקה אנדאלו, שני ילדיה של טדפה, שני ילדיו של מטקו גמבר, בנה ונכדה של מנטגבוש גמבר, בנו של שטה, בנו של גודדאו תקה, בנה של טזרו ברה, בנה של ירגש טזזו . זכרם חקוק בליבנו .
|
|