|
|
עמוד:13
999 נשים צעירות׀ 13 ניכר מהאוטונומיה שלה בתמורה לסיוע כלכלי . הכומר הקתולי יוזף טיסו, שהתמנה לנשיא הוציא את מפלגות האופוזיציה אל מחוץ לחוק, החיל צנזורה, הקים משמר לאומני וליבה את האנטישמיות שגברה בהתמדה מאז הגיעו אליה גלי הגירה יהודיים שנמלטו מאוסטריה בעקבות האנשלוס . במפקד אוכלוסין נמנו 89 אלף יהודים, שהיוו 4 . 3 אחוזים מאוכלוסיית סלובקיה . הצו שהורה לנשים יהודיות לא נשואות בגילים שש-עשרה עד שלושים וחמש להירשם ולבוא עם מיטלטליהן לנקודת כינוס לא עורר בהלה בתחילה, אם כי כמה משפחות חדות הבחנה עשו מאמצים נואשים להסתיר את בנותיהן . למעשה, היו נערות שהתלהבו מהמחשבה על יציאה לעבודה בחו"ל, מה גם שהובטח להן שישובו הביתה בתוך זמן קצר . תמימותן בנוגע לצפוי להן החמירה עוד יותר את הלם ההגעה לשערי אושוויץ, ולא היה שם איש שיכין אותן לזוועות שהמתינו להן . באותו היום ממש הגיעו לאושוויץ 999 נשים גרמניות מכלא ראוונסבּריק, שכבר הכיל 5,000 אסירות והיה מלא עד אפס מקום . נשים אלה, שעברו מיון לפני צאתן ונמצאו כשירות למלא תפקידי מנהלה, שימשו כמפקחות על עבודת הצעירות היהודיות בהריסת בניינים, בפינוי השטח, בחפירה ובשינוע של אדמה וחומרי בנייה, כמו גם בחקלאות ובגידול בקר, וכך אפשרו לגברים שנמצאו כבר באושוויץ להתפנות למשימות שהצריכו כוח רב יותר במסגרת עבודות להרחבת המחנה . הנשים הסלובקיות, שבאו ממשפחות גדולות ואוהבות והיו מורגלות בגינונים מעודנים ובחיי נוחות, נקלעו לפתע למציאות שבה ספגו צעקות, הופשטו מבגדיהן ושערן גולח . הן הועמדו למסדרים אינסופיים בקור המקפיא עם עלות השחר, צעדו יחפות בבוץ, נלחמו על הקצבות מזון, קיבלו עונשים שרירותיים והועבדו בפרך עד אפיסת כוחות, ולעתים קרובות עד מוות . הן היו רעבות, חולות ומבועתות . הסוהרות שלהן מראוונסבריק, כפי שהודה הס מאוחר יותר, "גרועות היו הרבה מחבריהן-למקצוע ממין זכר, נטולות כל רגש, רעות-לב, 1 עד סוף שנת 1942 מתו שני שלישים שפלות ומושחתות יותר מהם . " מהנשים שהגיעו בשיירה הראשונה . ואושוויץ עצמו המשיך לגדול . יהודים נהרו אליו מכל רחבי
|
|