|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 163 | תורה ודעת במיוחד בשל הגירת חרדים מניו יורק ללייקווד, שמתכונת לימודי החול שבה מצומצמת יותר . בניו יורק עצמה, ובמקומות אחרים בארצות הברית שבהם לומדת אוכלוסייה ליטאית, לא חלה שחיקה ממשית בלימודי החול בשנים האחרונות . המאפיינים הייחודיים ללימודי החול במגזר הליטאי בארצות הברית הביאו אותנו להקדיש פרק שלם למערכת החינוך החרדית-ליטאית, שהיא כמחצית מהחינוך החרדי בארצות הברית . במחקרנו גילינו בעיקר הצדקות מעשיות ללימודי חול, ולצידן גם הצדקות עקרוניות-פילוסופיות לצורך העמוק בלימודים אלו . הופתענו למצוא שיעור ניכר של מורים לא חרדים, ואף לא יהודים, בבתי ספר חרדיים . מנהלי המוסדות שואפים שמקצועות החול יילמדו גם הם בידי מורים חרדים, אך הם מתקשים בכך בשל היעדר הכשרה מקצועית הולמת ושכר נמוך . כמו כן נחשפנו למגוון דרכי התמודדות עם הצורך להתאים את ספרי הלימוד לתלמידים החרדים . הנחה נוספת שביקשנו לבחון היא שבשל ההפרדה בין דת למדינה בארצות הברית, הפיקוח על בתי הספר החרדיים מינימלי . בד בבד נטען שמאותה סיבה כמעט שאין מימון מדינתי לבתי הספר האלה . בסוגיה זו העלה המחקר שערכנו שבמדינת ניו יורק ( שבה גרים מרבית החרדים בארצות הברית ) יש חוקים הקובעים את התנאים להפעלת בתי הספר הפרטיים, אך במשך שנים רבות הם היו בגדר אות מתה . מצאנו כי אף שעדיין יש פער ניכר בין החוק ליישומו, בשנים האחרונות ניכר שינוי ביחס של גורמי הפיקוח המדינתיים לבתי הספר החרדיים . שינוי זה מתבטא הן בהגדרה ברורה של הדרישות החוקיות מבתי הספר, הן בפתיחת חקירות של בתי ספר שאינם עומדים בדרישות החוק . לשינוי זה השלכות רבות על הקהילות החרדיות, חלקן מבטאות התנגדות לשינויים, וחלקן מנסות להגיע להסדרים עם הרשויות, הכוללים העלאת רמת הלימודים בבתי הספר . בה בעת נוכחנו לדעת שיש דרכים רבות לתמיכה מדינתית, גם בבתי הספר הפרטיים, ושהקהילה מנצלת את התמיכה הזאת למימון בתי הספר, ואילו המדינה מנסה להשפיע באמצעותה על התכנים ועל הפדגוגיה . בסוגיית התכנים והפדגוגיה הושם במחקר דגש על הקהילה החסידית ועל מערכת החינוך שלה, כיוון שהיא עומדת לבחינה הולכת ומחמירה של הרשויות המדינתיות . סוגיית המימון, לעומת זאת, נוגעת לכל הקהילות והמוסדות .
|
|