|
|
עמוד:14
14 כמת המהסס וח משם . ההטיות הקוגניטיביות שנמצאו במחקרי העבר על מציאויות מצבים פוליטיים , אינן מעידות בהכרח על נכונותן על פוליטיות או במציאויות אחרות . ההכללה של " סינדרום מינכן ", למשל , היא לכל היותר אפשרות שבחינת תקפותה כעיוות תפיסה למציאויות אחרות עדיין הכרחית . רביעית , עלינו לזכור שהעיסוק בברירת מדיניות ובקבלת החלטות שרב בו הממד הלא רציונלי . ההכרח מחקרי לתהליך נוטה להיות מאמץ רוקרטיים או לוויתורים הנובעים ו להתפשר או להיכנע ללחצים בי משיקולים הכרחיים במשטרים קואליציוניים מותיר את הדגם הרואה טענה מופרזת . , קול הגיוני בקבלת החלטות תהליך של שי פרספקטיבה ו , ולכן אני נוטה לראות ב מודע לכשלים אל אני לקבוע את אפשר מסגרת כללית של תובנות שלאורן התאורטית שהצגתי הספר על פי היגיון זה , סדר הדיון ואת סוגי השאלות שמן הראוי לשאול . ר בו עוסק בתהליך הסוציאליזציה ואשמחולק לשלושה חלקים : הראשון יבוש עולמו אני דן בהשפעות שונות של אירועים ורעיונות על ג בחלק השני אני בוחן את עולמו ההגותי הסובייקטיבי של אשכול ; על , למדיניות החוץ והביטחון של ישראל של אשכול בהקשר והפילוסופי 3 צעו בטיפולוגיה הידועה של הולסטי פי התבחינים שהו בחלק השלישי ו ; בעמדותיו האופרטיביות בתקופה שכיהן כראש ממשלה אני דן והאחרון סוגיות שקדמו למלחמת ששת הימים ולאחריה . מטרתי על ( 1969 – 1963 ) של הגותו הביטחונית של העיקרית היא לעמוד על גיבושה וייחודה גוריון ושרת . - בהשוואה לשני קודמיו בראשות הממשלה , בן אשכול יסטוריות כגון ראיונות , הדרך המתודולוגית לקשר בין עדויות ה מכתבים , פרוטוקולים וכדומה לתפיסה , נודעת בספרות המחקר , והיא סוג של מחקר איכותי לגיטימי כ-Historical Representation כנגד טוענים ים . התומכים בגישה זו בין-לאומיבספרות היחסים ה לקביעת תקֵ פות הטיעונים הביקורת על חוסר מדעיותם , שהמבחן המדעי החוקר מצליח לשכנע את קוראיו שהטיעון שהוא מציג אם מצא בשאלה נ ולאחר מהןלאחר שהוא עצמו השתכנע ראיות שהציג מבוסס דיו על המבחן הקובע הוא מידת . שניסה להתנער מהטיות פוליטיות ואישיות 4 הצלחתו לשכנע את קוראיו . אני נוטה לחשוב שזוהי גישה ראויה .
|
|