|
|
עמוד:10
10 כמת המהסס וח ללא שני ההדגשים הללו רת . הצורך לבחון את השקפתו לזו של משה ש חסר ממד ההנמקה לפעולותיו והחלטותיו של אשכול ומשנתו מוצגת גוריון . -כלואה במשנת קודמו בראשות הממשלה , דוד בן שטחית וכ באים לידי דיון בספר באמצעות הארה מתחום ו דגשים חסרים אל שני הֶ , זיכרון ער מושגים כמו ים . בין-לאומי הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ביחסים הטיות קוגניטיביות , ספי תפיסה ונטיות תפיסה , סוכני חברות והגות אינטלקטואלית משמשים כדי להתחקות אחר הרובד הסמוי שעיצב את ייחודיותו של הספר באה אמונותיו הפילוסופיות ואת עמדותיו של אשכול . השקפתם השקפתו של אשכול ל לידי ביטוי גם בהשוואה שהוא עורך בין גוריון ושרת , בנושאים הקבועים והנמשכים בהיסטוריה- שני קודמיו , בן של ישראלי . זאת כדי לנסות למקם את הגותו של אשכול על- של הסכסוך הערבי כדי לעמוד על עומקה וייחודה של השקפתו . רצף שבין אקטיביזם ומתינות ו סביב האפשרות שאשכול מבטא הגות נסב למעשה , הדיון כאן מזו שיוחסה לו , והיא ראויה להילמד כאסטרטגיה ת יותר עמוקה ועצמאי השפעתה הייתה רבה בעיקר בתחום הדיפלומטי לביטחון לאומי . מפנה וה ארצות הברית קמו בין ישראל ל יחסי הידידות שנר בו שהביאה בזכות ניסיונו העסקני והפרספקטיבה ביחסי שתי המדינות . האסטרטגי שרכש בתפקידיו הקודמים תמרן אשכול את מדיניות החוץ של ישראל להישגים חסרי תקדים . כל דיפלומט יכול להניב תובנות מעשיות ממשנתו כאשר מעמיקים בתפיסת עולמו הדיפלומטית של הטקטית של אשכול . בעלי דמיון רב אשכול קשה שלא להבחין בסדרה של מרכיבים מתונים למרות שרוב המרכיבים בגישתו הם אקטיביסטיים . לגישתו של אשכול , הרי שאשכול עשוי להיות מתון יותר מדמותנכונהאם טענתי זו האקטיביסט שמיוחסת לו . ביחס לערבים הצלחתו של אשכול נדונה בהתייחס לטענות מזרחנים ב להבין את ואסטרטגים ששחק את כוח ההרתעה של ישראל ושלא היטי האפשרות שאשכול היה תוצר של אישיותו ולקחי כאן הערבים , נדונה יותר כמתו הייתה מעשית ואינסטינקטיבית ורק מאוחר ו למידתו . ח אידאולוגית . הוא אכן התקשה להחליט והיה תוצר של תכונות אישיותו בה גדל . הוא חשש לגורלה של ישראל ורצה ש והסביבה הדואלית
|
|