|
|
עמוד:13
הפוליטיקה של הקורבנוּת 13 הפליטים וסוגיית זכות השיבה . למותר לציין שעקורי אקרית ובירעם אינם פליטים שעזבו את שטח המדינה בזמן הקרבות אלא נוכחים – נפקדים, בני ברית ליישוב היהודי בפלשתינה – א"י ולמדינת ישראל . שני המקרים הנוספים שאעסוק בהם הם ההכרה בניצולי שואה בישראל וחלוקת הפיצויים מגרמניה, שנדונו בוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת דליה דורנר, ופרשת תרומות הדם של ישראלים יוצאי אתיופיה באמצע שנות ה – ,90 שנחקרה על ידי ועדת נבון . סוגיית הפיצויים לניצולי השואה הפכה בולטת בשיח הציבורי בישראל בשנות ה – 90 . בולטות זאת קשורה בחלקה לחשבון הנפש על אודות אוזלת היד של הישוב היהודי בפלשתינה – א"י לנוכח השואה . גורמים אחרים היו העוולות הגלומות בהסכם לוקסמבורג עצמו והקמפיין הפוליטי של המהגרים ממדינות חבר העמים להכרה בהם כבניצולי שואה ובהרחבת ההכרה גם לקבוצות אחרות . בניגוד לכך, פרשת תרומות הדם של האתיופים כבשה את סדר היום הציבורי ללא הכנה מוקדמת . שני מקרים אלו, שיובאו ברמת פירוט נמוכה יותר מאשר המקרים הקודמים, הנם משמעותיים לנוכח ההבדל המשמעותי במיקומן של שתי הקבוצות — אתיופים 33 וניצולי שואה — בהיררכיה של שיח האזרחות הישראלי . ניתוח מקרים אלו יאפשר לי לפרק את דפוסי ההכחשה וההדחקה של העוולות שגרמה המדינה . כחלק מההדחקה וההכחשה הנרטיב הרשמי מַבנה את האירועים ותוחם את העוולה באופן כזה המשמר את יחסי העוצמה . מחקר זה אינו מנסה לגלות עובדות חדשות או לבסס אשמה או חפות של מי מהצדדים . מטרתי לפרק את הגרסה הרשמית ולהבנות מחדש את הנרטיב של הקורבנות והמדוכאים הנתונים לקולוניאליזם . אני מכוונת אל יסודות פרקטיקות ההדרה בישראל, ולפיכך הנתונים ששימשו אותי הם רשומות היסטוריות בארכיון המדינה ובארכיון הציוני, פרוטוקולים של ועדות חקירה, פרוטוקולים של דיוני מליאת הכנסת והוועדות, חקיקה, וכן פסיקה של בתי המשפט . למרבה האכזבה, בשל החיסיון המוטל על תיעוד הפרשות נמנע ממני לעיין בפרוטוקולים של דיוני הוועדות, וכן במסמכים רבים הקשורים אליהם . לפיכך הסתמכתי על ספרי זיכרונות, עיתונות ומחקרים אקדמיים . בעוד שהאינטרסים של ההגנה על הפרטיות וביטחון המדינה הם חשובים ומוצדקים, החיסיון הכמעט גורף הופך סמל להדחקה ולהכחשה של העוולות . אמנם ניתן לראות במקרים אלו עוולות בדידוֹת, מנותקות מהקשר רחב, אשר ניתן לכאורה לתחמן במונחים ברורים של התחלה וסוף . אולם גישה ביקורתית תגלה שעוולות אלו נגרמו בדרך כלל לקבוצות שהמרחק החברתי בינן לבין
|
|