|
עמוד:11
הכאב הכרוני 11 הכרוני ואת העובדה שאי אפשר להסביר כאב רק כתוצאה של נזק לרקמות הגוף או על ידי מודלים פיזיולוגיים פשוטים של גירוי ותגובה . נראה שהמוח יכול לייצר תחושות כאב גם כאשר אין נזק או שידורים עצביים על גירויים מכאיבים בחלקי גוף שונים . יכולת זו של המוח קשורה לתהליכי למידה המשפיעים באופן משמעותי על עיצוב חוויית הכאב . מחקרים שהתמקדו בהיבטים הפיזיולוגיים וההתנהגותיים של הכאב הכרוני הראו שלתשדורות חוזרות של כאב מאזורי גוף שונים אל המוח יש השפעה מצטברת על חוויית הכאב . המחקר הרפואי אפשר תובנות רבות לגבי המנגנונים הפיזיולוגיים של הכאב . תיאוריות פיזיולוגיות מאפשרות הבנה של הקשר בין גירויים מכאיבים , מנגנונים עצביים ותחושות כאב . עם זאת ברור למדי שתיאוריות אלה אינן מסבירות את חוויית הכאב . אמנם בשנות ה – 60 של המאה הקודמת הופיעו תיאוריות כאב מורכבות יותר , כגון תיאוריית השַעַר ) Gate Theory ( של מלזק וווֹל ) Melzack and Wall ( משנת ,1965 המדגישות את התפקיד של גורמים פסיכולוגיים , תרבותיים ואחרים בחוויית הכאב . למרות זאת גם כיום חסרה הבנה אינטגרטיבית של התופעה , אשר מתארת באופן מהימן את היחסים בין המרכיבים הפיזיולוגיים , הרגשיים , הקוגניטיביים והאחרים של התופעה ואת תהליכי ההשפעה ההדדית של מרכיבים אלה . המחקר הפסיכולוגי תרם להבנת המורכבות של חוויית הכאב . מחקרים פסיכולוגיים העשירו את הידע על גורמים שונים המשפיעים על חוויה זו ומושפעים ממנה ועל תהליכים פסיכולוגיים המלווים את חוויית הכאב על מרכיביה השונים . עם זאת עדיין קיים האתגר לבנות מודל מקיף ומגובש שיתאר את האינטראקציה בין המאפיינים הפיזיולוגיים , הפסיכולוגיים והאחרים לבין החוויה הסובייקטיבית של הכאב .
|
|