פתח דבר

עמוד:9

פתח דבר | 9 בחומרים הרלוונטיים רק לגבולות המחקר שהציבו . החיבור המונח לפני הקורא מציג רשימה נכבדת של בשמים הנזכרים במקורות היהודיים לדורותיהם . הצגה כרונולוגית רב-תקופתית עשויה להניב פרספקטיבה רחבה יותר לגבי עולם הבשמים ולהצביע על שינויים ותמורות שחלו במרחב ובזמן, הן במישור הספרותי והן מבחינת התרבות החומרית . כל אחד מהבשמים נבחן לאור סוגות ספרותיות שונות ומגוונות : חיבורי הלכה, ספרות שאלות ותשובות, ספרי מנהג או סידורי תפילה . לצורך העניין לא השתמשתי אך ורק בספרות מובהקת העוסקת בדיני ברכות הבשמים, אלא גם במידע היסטורי המשוקע בחיבורים יהודיים שאין להם זיקה ישירה לעולם הדת ולאורח החיים היהודי, כגון ספרי מסעות וקוסמוגיאוגרפיה . ניתנה גם תשומת לב למידע רלוונטי המצוי בחיבורים של מלומדים בני תרבויות ודתות אחרות, כגון חכמי יוון ורומא בתקופה הקלאסית ואנשי מדע מוסלמיים בימי הביניים . המידע האצור בכתבים הכלליים מעשיר את ידיעותינו באשר לריאליה של הבשמים והוא עשוי לתמוך, לגוון או להציג פנים אחרות מאלה המופיעות בטקסטים היהודיים . מחקר זה מאמץ את הגישה האינטרדיסציפלינרית הרווחת במחקר האקדמי העכשווי והוא משלב יחד כמה תחומי ידע : בוטניקה, זואולוגיה, היסטוריה, תרבות חומרית וספרות רבנית . בחינת התחומים הללו תסייע בקבלת תמונה בהירה ומבוססת ככל האפשר, אם כי מסיבות מובנות לחלוטין לא תמיד הדבר ניתן למימוש באופן מלא . חלק הארי של הספר הוא סקירה שיטתית של כשבעים חומרים ארומאטיים . על אף מקומם של כמה חומרי בושם בתרבות הבשמים הם לא נידונו במחקר הנוכחי . הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהבסיס לדיון שלנו הוא ברכות הריח, ולעת עתה לא נמצא שום שיח הלכתי על אודותם בספרות הרלוונטית . דוגמאות לכך הם לוטם השרף ( לדנום, Cistus ladanifer ) , מלון הדודא ( Cucumis melo var . dudaim ) , ליקווידאמבר מזרחי ( Liquidambar orientalis ) ומכסי קונכיות של חלזונות ( operculum ) , המדיפים ריח נעים כשמניחים אותם בקטורת . הסיבה להיעדרם אינה ידועה . ייתכן שלא היו נפוצים באזורים או בשווקים שבהם חיו פוסקי הלכה או שאינם מוכרים להם, ואפשר שלגבי חלקם הייתה מסורת הלכתית ברורה לגבי נוסח ברכתם . חשיפה של טקסטים חדשים בעתיד עשויה להועיל למחקר מעודכן יותר על ברכותיהם . החלוקה של רשימת הבשמים מסודרת לפי מוצאם – מהצומח, מהחי ומאכלים ומשקאות . ניתן היה למיין את הבשמים לקבוצות משנה נוספות – לפי אופי הבושם ( שרפים, קנה שורש, ענבות ) , חלוקה גיאוגרפית או על פי אזכורם במרחב הזמן . ברם, מטעמים מתודולוגיים שונים העדפתי דווקא את המיון הכוללני . לכל בושם יוחד ערך . תבנית הערך בנויה באופן הבא : א . כותרת המכילה את שמו המדעי של חומר הבושם ולצידו שמותיו בשפות שבהן הוא נזכר בספרות היהודית ( על פי התעתיק המופיע במקור ) . השפות המרכזיות הן ערבית, ספרדית, צרפתית ויידיש ;

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא