הקדמה

עמוד:8

| חסידות, השכלה, ציונות : פרקים בפוליטיקה ספרותית תופעה תרבותית יהודית מיוחדת ומלאת קסם, התכונות הרווחות של טקסט ספרותי באשר הוא, כמו הלשון, העלילה, דמות המספר ועוד, מופיעות בצורה לא שגרתית, שמאפשרת לקרוא באמצעותה את הספרות העברית בדרך רעננה וחדשנית . כך מבחינה צורנית ולשונית וכך גם מבחינת מקומו המורכב של הסיפור החסידי בתרבות ובפוליטיקה היהודית . נוסף על מחקריי בסיפור החסידי ימצא הקורא של ספר זה גם את פירות מחקרי בספרות האנטי-חסידית, זאת שמצאה את ביטוייה בסָטירות המבריקות שחיבר בראשית המאה התשע-עשרה המשכיל, איש גליציה, יצחק ארטר . נראה שאחד מן הקשיים שהערימו החסידים על מימוש הפרויקט הפוליטי של המשכילים בא לידי ביטוי ברגשות הכעס וגם הבושה שאחזו בהם לנוכח מה שראו כתרבותם הירודה של החסידים . ואכן, כיהודים שחתרו להיות אזרחיה שווי הזכויות של האימפריות, ראו המשכילים בחסידות תנועה יהודית שמחבלת בהענקת אמנציפציה אזרחית לכלל יהודי האימפריה . נראה שבאמצעות עמידה על הפוליטיזציה של רגשות הכעס והבושה שחוו המשכילים, ניתן להבין את המכשול שהציבו החסידים, יהודיה של אותה אימפריה, בפני מימושה של אמנציפציה יהודית בדמותו של שוויון אזרחי, שאמור לחול על כלל יהודי האימפריה . זאת ועוד . בהקשרו של העימות בין המשכילים והחסידים, אי אפשר להתעלם מן העובדה שנוכחותם המספרית של החסידים באימפריה שהייתה גדולה פי כמה מזו של המשכילים הקשתה על המשכילים להשיג שוויון אזרחי באמצעות ניהול מאבקם תוך כדי היפרדות מבני עמם . את התמודדותה עם ׳השאלה היהודית׳ פיצלה התנועה החסידית בין פעולות של משא-ומתן עם האימפריות, אבל, בעיקר, היא צמצמה אותן לפעולות פוליטיות שמטרתן הייתה ליצור מנגנונים של התכנסות פנימה כדי להתגונן ממאמצי האקולטורציה שהופעלה נגדה, הן על ידי האימפריה הרוסית ובעקבותיה גם על ידי המשכילים . יהודי האימפריות שחיו בהן בדרך כלל ללא הגנת האזרחות, נחשפו, בכוח או בפועל, לאלימות של מצב החירום, ולכן נלחמו המשכילים בחסידות כי ראו בה תנועה שעלולה לשבש את סדר היום הפוליטי שלהם, שבמסגרתו הם פעלו כדי להשיג אמנציפציה אזרחית . כידוע, מטרתם של המשכילים הייתה לשנות מן היסוד את הוויית חייהם ותודעתם של יהודי מזרח אירופה, ובתוכם גם החסידים . אלו מיצבו עצמם לעומתם, וכן את ספרותם, בעמדת מגננה שפותחה במסגרתן של האימפריות וניתן לכנותה ׳פוליטיקה של הישרדות׳ . ואכן, לעומת שאיפתם של המשכילים לזכות באמנציפציה אזרחית מן האימפריה שבקרבה הם ניהלו את חייהם, נמנעו החסידים מלקחת חלק בפרויקט המודרניזציה הכלכלית והרוחנית של המשכילים . המטרה העיקרית שהדריכה אותי בכתיבת ספר זה היא לנסות ולהציב מסגרת מחקרית שתאפשר להבין את התבניות הספרותיות-פוליטיות של העימות, שהתפתח מאז

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר