|
|
עמוד:11
גיבוש מדיניות תעסוקת פלסטינים מהשטחים הכבושים במשק הישראלי 11 שיקוליה השונים בכל הקשור לשליטתה בשטחים . נראה כי בשנתיים הראשונות לכיבוש הצבאי בשטחים התחולל מעבר חד בין שני סוגי מדיניות בתחום התעסוקה . במדיניות התעסוקה בשנה הראשונה ניכר ניסיון לאזן בין שתי מטרות ישראליות סותרות : מצד אחד לצמצם את ממדי האבטלה הגדולים בשטחים כדי לייצב את השליטה של ישראל על אוכלוסייה שעוינת אותה, ומצד אחר לשמר רמת אבטלה גבוהה כדי לעודד הגירת ערבים לארצות אחרות . אולם בראשית השנה השנייה לכיבוש הצבאי טרף שר הביטחון משה דיין את הקלפים כאשר הציע מדיניות כלכלית חדשה שתכליתה צמצום מוחלט של האבטלה בשטחים באמצעות העסקתם של פלסטינים בישראל . דיין היה מעוניין במדיניות זו מכיוון שהיא אפשרה לו ליצור יחסי תלות בין השלטון הישראלי שסיפק מקורות תעסוקה ובין התושבים הפלסטינים שהיו זקוקים לפרנסה, ובכך להדק את אמצעי השליטה הביטחונית בהם . שותפיו של דיין להצעה — מעסיקים, תעשיינים, חקלאיים, כלכלנים ושרים בממשלה — דרשו תוספת של ידיים עובדות בשכר נמוך למשק הישראלי כדי להפחית את עלויות הייצור ולהגדיל את היקף היצוא של ישראל . שותפות זו, שנוצרה בשנת 1968 בין שיקולי השליטה הביטחונית מעבר לקו הירוק ובין היתרונות הכלכליים הטמונים בהעסקת כוח העבודה הזול בתוך הקו הירוק, מכוּנה כאן הברית הביטחונית-כלכלית בשטחים . ברית זו נתקלה תחילה בהסתייגויות חריפות מצדם של שרים בכירים בממשלה, אשר הצביעו על התנגשות בין הצעתה ובין יעדים לאומיים שנגעו לפיזור אוכלוסייה, לקליטת עלייה, לעידוד הגירת ערבים ולביטחון . אותם שרים גם הביעו חרדה מהסתירה שבינה ובין אתוס העבודה העברית . במקום לפתור את בעיית האבטלה בשטחים באמצעות הכנסת עובדים לישראל הציעו השרים המסתייגים לפתח מקומות עבודה בשטחים . הפולמוס שהתנהל בין חברי הממשלה בנושא הביא עד יולי 1969 לגיבושה של מדיניות פשרה שלפיה תפתח ישראל מקומות עבודה חדשים בשטחים, ובו בזמן תגדיל את מספר היתרי הכניסה לעבודה בישראל . ואולם בתוך זמן קצר הסתמנה מדיניות דה-פקטו, וזו תאמה בעיקר את דרישות הברית הביטחונית-כלכלית . עם זאת, המדיניות בפועל הכילה כמה מן העקרונות שעליהם עמדו המסתייגים בכל הקשור להגנה על כוח העבודה היהודי מתחרות והבטחת טובתה של ישראל מבחינה דמוגרפית . המדיניות דה-פקטו זכתה בתוך זמן קצר לתמיכה גורפת של חברי ממשלה, של בכירים במערכת הציבורית ושל בכירים במערכת הביטחון ( להלן : ההנהגה הישראלית ) , והייתה לעמוד התווך של מערך השליטה של ישראל בשטחים לתקופה של כשני עשורים לפחות . אבטלה בשטחים : מקור לתסיסה ולעידוד הגירה בחודש הראשון לכיבוש הצבאי הישראלי קיימו נציגים ממשרד החוץ, המוסד וצה"ל שיחות עם אישים ועם נכבדים בגדה המערבית, ובהן עמדו על הלכי הרוח בקרב האוכלוסייה הפלסטינית . ב- 20 ביולי 1967 הם הגישו דין וחשבון לראש הממשלה לוי אשכול, ובו תיארו את מצבה הכלכלי הקשה של האוכלוסייה כך :
|
|